האוכלוסייה הנוצרית בירושלים מונה היום כ-15,000 נפש ומהווה 2% מאוכלוסיית העיר. בשנת 1946 היה מספרם של הנוצרים בעיר 31,000 נפש והם היוו כ-19% מאוכלוסייתה. אך מאז חלה ירידה במספרם, זאת בעיקר בעקבות המלחמות בין ישראל למדינות ערב והסכסוך הישראלי-פלסטיני שהביא רבים מהם להגר לחו"ל. בנוסף, החברה הנוצרית בישראל מתאפיינת בשיעור פריון (מספר הלידות הממוצע לאישה) נמוך בהשוואה לאוכלוסייה היהודית והמוסלמית. שיעור הפריון בחברה הנוצרית עומד על 2.14 לעומת שיעור פריון של 2.75 באוכלוסייה היהודית ושיעור פריון של 4 בקרב האוכלוסייה המוסלמית.
האוכלוסייה הנוצרית בארץ מורכבת משתי קבוצות עיקריות: נוצרים ערבים ונוצרים לא ערבים. קבוצת הנוצרים הלא ערבים מורכבת מנזירים, סגל כמורה ועובדי מנהלה שמוצאם מחו"ל, עולים יוצאי חבר המדינות (בעיקר קרובי משפחה של יהודים מחבר המדינות) ועובדים זרים אשר קיבלו מעמד של תושב. בירושלים הקבוצה הדומיננטית בקרב הנוצרים היא הנוצרים הערבים. קבוצה זו מונה כ-12,500 נפש ומהווה כ-83% מהנוצרים בעיר לעומת קבוצת הנוצרים הלא ערבים המונה כ-2,600 נפש ומהווה כ-17% מהנוצרים בעיר.
כ-44% מהנוצרים בירושלים מתגוררים בתוך תחומי העיר העתיקה שם הם מונים כ-6,500 נפש, מהם כ-4,000 מתרכזים ברובע הנוצרי וכ- 2,500 ברבעים המוסלמי והארמני. מוקד גדול נוסף של מגורים של נוצרים בירושלים היא שכונת בית חנינא שבה מתגוררת כ-15% מאוכלוסיית הנוצרים בעיר (2,300 נפש). ריכוזים קטנים יותר של אוכלוסייה נוצרית הם שועפט (כ-5% מהאוכלוסייה הנוצרית בעיר), בית צפאפה (4%), א-טור (3.5%) ובאב-א-זהארה (כ-3%). כ-26% מהאוכלוסייה הנוצרית מפוזרת בשאר שכונות העיר. אחד המאפיינים של האוכלוסייה הערבית הנוצרית בירושלים הוא גילה המבוגר יחסית, המתבטא בגיל חציוני (הגיל שחצי מהאוכלוסייה צעירה ממנו וחצי מבוגרת ממנו), הגבוה באופן משמעותי ביחס לשאר קבוצות האוכלוסייה בעיר. הגיל החציוני של הערבים הנוצרים בירושלים הוא 34 לעומת האוכלוסייה המוסלמית שגילה החציוני הוא 19 והאוכלוסייה היהודית שגילה החציוני הוא 25.
נוצרים בשכונות ירושלים
מקורות:
בן אריה, י., "ירושלים בתקופת המנדט – העשייה והמורשת", בתוך יהושע בן אריה (עורך), ירושלים בתקופת המנדט, משכנות שאננים, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2003.
שנתון סטטיסטי לישראל מס' 58, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2007.
נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל