לאחרונה נדמה כי הקהילה האתיופית הרימה את ראשה. מה שהתחיל כסרטון שהופץ ברשת המציג אלימות משטרתית על רקע גזעני הפך למחאה שהזכירה את המהומות האלימות שהתרחשו באותו זמן בעיר בולטימור שבמדינת וושינטון, ארה"ב. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי בישראל שיעור האתיופים מכלל האוכלוסייה הינו הגבוה ביותר בערים: קריית מלאכי (16.2%), עפולה (8%) וקריית גת (7.9%) המאופיינות במעמד סוציו-אקונומי נמוך. בירושלים הקהילה האתיופית מהווה 0.7% מכלל האוכלוסיה, מקום שני אחרי תל אביב מסוף רשימת הישובים בהם 2000 תושבים ויותר ממוצא אתיופי. המחאה של הקהילה האתיופית מעלה שאלה לגבי כלל העולים בישראל.
מ- 2010 עד 2013 עלו לישראל 67,000 עולים מרחבי העולם, 43% מתוכם ממדינות ברית המועצות לשעבר, 14% מארצות הברית ו- 12% מאתיופיה וצרפת כל אחת. 14% מתוך העולים השתקעו בירושלים הנמצאת במקום השלישי כיעד לעולים, אחרי תל אביב ונתניה. מעיבוד נתוני השנתון הסטטיסטי לירושלים עולה כי אחוז העולים ממדינות בעלות מעמד סוציו-אקונומי גבוה הבוחרים להשתקע בעיר הינו זהה או גבוה משיעורם בקרב העולים לישראל בשנים אלו. מגמה זו הפוכה בקרב עולי אתיופיה וברית המועצות.
העולים שהשתקעו בשנים אלו בירושלים, מתוכם 52% מארצות הברית וצרפת ואף לא אחד מאתיופיה, בחרו להשתקע בעיקר בשכונות ממעמד סוציו-אקונימי גבוה. בטלביה אחוז העולים שעלו בשנים אלו מהווים 9% מתוך האוכלוסייה היהודית בשכונה. ברובע היהודי, מרכז העיר ורחביה מהווים העולים 7% מהאוכלוסיה (בכל שכונה) ובמושבה הגרמנית 6%. לעומת זאת, במבט רחב על השנים 1990-2013 ניתן לראות כי השכונה בה מתגורר אחוז העולים הגבוה ביותר מתוך כלל האוכלוסייה היהודית היא פסגת זאב צפון, בה מונה אוכלוסיית העולים 4,900 תושבים, המהווים 30% מהאוכלוסייה היהודית בשכונה. מרבית העולים בשכונה זו הינם עולים שעלו בשנים 1990-1999, בעיקר מברית המועצות, והם מונים בשכונה 3,700 תושבים, המהווים 23% מהאוכלוסייה היהודית בה. עולי השנים 2000-2009, מונים בשכונה 980 עולים, או 6%, ועולי 2010-2013, המהווים כאמור למעלה מ-6% בשכונות מבוססות בקרבת מרכז העיר, מהווים רק 1.4% מאוכלוסייתה היהודית של פסגת זאב צפון.
ירושלים אכן מהווה בית עבור עולים חדשים, אך בעיקר ממדינות אמידות. באותו זמן, עולים ממדינות אחרות דווקא מדירים את רגליהם מהעיר. אולי ניתן לייחס זאת לשיקולים ציוניים אך לא ניתן להתעלם מההדרה הנוצרת על רקע כלכלי הקשורה למחירי הדיור ואפשרויות התעסוקה בעיר.

 
 
 
 
מקורות: 
1. "האוכלוסייה ממוצא אתיופי – בישראל לקט נתונים לרגל חג הסיגד", למ"ס, נובמבר 2014
2. השנתון הסטטיסטי לירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2015