עונת החתונות

על פי ההלכה היהודית, בשבעת השבועות שבין חג הפסח לחג השבועות (ימי ספירת העומר), נוהגים מנהגי אבלות. כחלק ממנהגים אלו אסור להסתפר, להתגלח, ולהתחתן. בעדות המזרח נוהגים להתחתן לאחר ל"ג בעומר, בעוד בעדות אשכנז, מחמירים יותר, ונוהגים להתחתן רק לאחר חג השבועות. תאריכים יוצאי דופן, בהם מותר להתחתן, הם ערב ל"ג בעומר עצמו וראשי החודש החלים בתקופה זו. יוצא איפוא שלאחר חג השבועות נפתחת "עונת החתונות" הנמשכת עד הסתיו.

בשנת 2007 היה גיל הנישואין החציוני (הגיל שמחצית החתנים מתחתיו ומחצית מעליו) בישראל בקרב כלל חתנים שאלו נישואיהם הראשונים 27.8. ישנו הבדל בגיל הנישואין החציוני על פי דת – 26.0 בקרב מוסלמים, 26.4 בקרב דרוזים, 27.6 בקרב יהודים ו-29.1 בקרב נוצרים. על פי רב, הכלות צעירות יותר מהחתנים. גיל הנישואין החציוני בקרב כלל הכלות שאלו נישואיהן הראשונים 24.8 – 20.7 בקרב מוסלמיות, 21.4 בקרב דרוזיות, 24.1 בקרב נוצריות ו- 25.3 בקרב יהודיות. בחינת הנתונים לאורך זמן מצביעה על עלייה בגיל הנישואים. בשנת 1980 היה גיל הנישואין החציוני בקרב גברים יהודים (רווקים) 24.8, והוא עלה ל-27.6 בשנת 2007. גיל הנישואים החציוני בקרב נשים יהודיות (רווקות) עלה אף הוא, מ-22.0 בשנת 1980 ל-25.3 בשנת 2007. העלייה בגיל הנישואין נובעת, בין היתר, מהרצון לרכוש השכלה ולהתפתח מבחינה מקצועית, לפני הנישואין והולדת הילדים.

 

בשנת 2008 55% מבני 15 ומעלה בישראל ובירושלים היו נשואים. ביישובים המונים 10,000 תושבים ומעלה נרשם אחוז הנשואים הנמוך ביותר בתל אביב (43%), אילת (45%) ובאר יעקב (47%). ב-10 היישובים בהם נרשם אחוז הנשואים הגבוה ביותר יש 4 ישובים חרדים ו-3 ישובים דתיים. אחוז הנשואים הגבוה ביותר – 85%-81% – נרשם בטלמון (יישוב דתי), אלעד, מודיעין עלית וביתר עלית, יישובים שמרבית אוכלוסייתם היא חרדית. יש לציין שאחוז הנשואים ביישוב תלוי בגורמים שונים בין היתר בגורמים חברתיים-תרבותיים, ובגיל האוכלוסייה (אחוז בני 24-15 גבוה).
רק בשמחות !