כשאנחנו חושבים על ירושלים המזרחית, אנחנו לרוב תופשים אותה כיחידה גיאוגרפית אחת, כשבעצם, מזרח ירושלים, כמו מערבה, בנויה שכונות-שכונות, שאינן זהות זו לזו כלל. בנפרד מהשכונות היהודיות של ירושלים מדובר בעיר בסדר גודל גדול בישראל, כ 323,700 ערבים חיים בירושלים, מהם 99% במזרחה.
ירושלים מוכרת לנו בעיקר מצידה המערבי, על שכונותיה המגוונות. על מנת להכיר את מזרח ירושלים קצת יותר, נעזרנו במדד הסוציו אקונומי (חברתי-כלכלי) שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וניסינו ליצור הקבלה בין השכונות במזרח העיר, לשכונות היהודיות בירושלים.
המדד החברתי-כלכלי, המבוסס על מפקד 2008, כולל גם התייחסות לשכונות. בכדיי לאפיין את השכונות במזרח ירושלים דירגנו בנפרד את האזורים הסטטיסטים היהודים ואת הפלסטינים בירושלים. נוצרו שני סולמות, אחד למערב ירושלים ואחד למזרח ירושלים, שבהם מדורגות שכונות מרמה סוציו אקונומית גבוהה לרמה סוציו אקונומית נמוכה. לאחר מכן חיפשנו את השלבים המתאימים בין מערב למזרח. כך לדוגמא, שכונות ניות היהודית היא בעלת הדירוג המקסימלי בקרב השכונות במערב העיר (100) ושכונת באב א-סהרה/ המושבה האמריקאית הפלסטינית (סמוך לעיר העתיקה באזור שער שכם ומוזיאון רוקפלר) היא מקבילתה, במדד הסוציו אקונומי הארצי, נמצאת ניות באשכול 19 (כאשר 20 הוא הגבוה ביותר) ואילו באב א-סהרה באשכול 5. הרובע הארמני ושכונת קטמון גם הן נמצאות באותו מיקום בשני הסולמות הנפרדים. מעניין להזכיר שקטמון הייתה מאוכלסת ברובה בנוצרים לפני מלחמת העצמאות.
מתוך הקבלת הנתונים עולה גם דמיון גיאוגרפי: לחלק מהשכונות הצפוניות הפלסטיניות היה דירוג מקביל לזה של שכונות צפוניות יהודיות. שועפט ופסגת זאב, דחיאת א-סלאם (ממזרח למחנה הפלטים שועפט) ונווה יעקב ובית חנינא ושכונת רמות. גם בדרום נמצאו שכונות "אחיות": ארנונה ובית צפאפא ואום טובא וקריית מנחם.
מבחינת ערכי המדד הסוציו אקונומי, השכונות המזרח ירושלמיות דומות לשכונות חרדיות מובהקות בירושלים: מאה שערים, גאולה וסנהדריה.
כפי שכבר נאמר, השוני הסוציו אקונומי בין השכונות היהודיות לפלסטיניות גדול מהדמיון ביניהן, ולא ניתן להשוות אותן אלו לאלו. עם זאת, הצגה בצורה כזו עוזרת לשייך מקומות לא מוכרים למקומות מוכרים.
הירידה בדירוג הסוציו אקונומי של ירושלים מאשכול 4 ל 3 מספרת על מצבה של העיר בכללותה, אבל כאשר מדובר בעיר של 883 אלף אנשים, אפשר וכדאי להסתכל קצת יותר פנימה, כי אומנם כולנו ירושלמים אבל כמו ברוב הערים, העיקר זו השכונה.