מקובל להניח שמי שמשתמש בתחבורה הציבורית בישראל הם בעיקר ילדים וקשישים, אבל לא בטוח שזה אכן כך.
מאז שהטמפרטורות גבוהות מדי להליכה ברגל, אני נוסע למכון ירושלים ברוב הבקרים באוטובוס, ואני מנצל את הנסיעה כדי להסתכל מסביב — חלק גדול מהנוסעים הם ילדים, ומבין האנשים הבוגרים, נראה שחלק גדול הם קשישים, אבל מסתבר שנסיעת הבוקר שלי לא מייצגת בהכרח את המצב הכולל.
לפי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2017, בקרב הבוגרים (בני 20 ומעלה) בישראל, כ-70% השתמשו בתחבורה הציבורית. בקרב בני 20-24, האחוז גבוה יותר, ועומד על 89%, כלומר שתשעה מכל עשרה צעירים בגילאים אלו בישראל משתמש בתחבורה ציבורית. אחרי שהוצאתי את הנתונים הללו, הסתכלתי שוב, ופתאום ראיתי באוטובוס את הסטודנטים, החיילים, וצעירים רבים אחרים. שיעור המשתמשים בתחבורה הציבורית יורד עם העלייה בגיל, ומגיע ל-63% בגילאי 35-39. משם והלאה השיעור יציב פחות או יותר, ונע בין 60% ל-70%.
כאמור, הציפייה הייתה למצוא שדווקא הקשישים הם המשתמשים ה-"כבדים" בתחבורה הציבורית, מכיוון שמדובר בסקר בדקנו גם שנה קודמת, כדי לראות האם מדובר בסטייה חד פעמית (זה קורה בסקרים), אך התוצאה הייתה כמעט זהה.
האם הצעירים שמשתמשים כיום בתחבורה הציבורית ימשיכו לעשות זאת גם בשנים הבאות, וכך נראה עלייה בשיעור המשתמשים גם בקבוצות הגיל המבוגרות יותר? לא בטוח. כאשר בדקנו, לדוגמה, את הסקרים שנערכו בשנים 2013 ו-2005, המצב היה זהה, וכ-87%-88% מהצעירים השתמשו בתחבורה ציבורית. צעירים אלו משתייכים כיום לקבוצות גיל אחרות, ולמרבה הצער הם משתמשים בתחבורה ציבורית בשיעורים נמוכים יותר.
