הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2017, שהתפרסם זה עתה, מכיל שאלות בנושא בריאות. מעניין לבחון את תוצאותיו ביחס לאוכלוסיות שונות בישראל ובירושלים. נושא הבריאות מעניין במיוחד ביחס לאוכלוסיה החרדית כיוון שקשה לאמוד את היקף השימוש שלה בשירותי רפואה, ובפרט שירותים מניעתיים.
 
כשנשאלו נשים בנות 40 ומעלה אם ביצעו אי פעם בדיקת ממוגרפיה – בדיקה לגילוי סרטן שד, ענו 80% מהלא-חרדיות בישראל שעשו כן, לעומת 50% מהחרדיות ו-54% מהערביות. בירושלים האחוזים נמוכים יותר, כאשר 44% מהחרדיות, ו-42% מהערביות בעיר ענו שנבדקו אי פעם בבדיקה זו.
 
באשר לבדיקת קולנוסקופיה, בדיקה המאתרת את סרטן המעי הגס, נמצא שבישראל רק 21% מהחרדים בני 40 ומעלה עברו את הבדיקה, לעומת 43% מהלא-חרדים. בקרב הערבים בישראל 27% ביצעו את הבדיקה. בירושלים רק 18% מהחרדים נבדקו, 53% מהלא-חרדים ו-19% מהערבים.
 
מכיוון ששתי הבדיקות הללו (ממוגרפיה וקולונוסקופיה) תפקידן הוא איתור מוקדם, מעניין היה גם לבדוק את מתן החיסונים לילדים. מסתבר שכאן האוכלוסייה החרדית והלא-חרדית מחסנות את ילדיהן באותה המידה – 94% הצהירו שחיסנו את ילדיהם לפי הנהוג בטיפת חלב. גם בירושלים ענה רוב מוחלט של המשיבים כי חיסנו את ילדיהם.
 
אולם מעל לכל, החרדים מצהירים כי בריאותם טובה באחוזים יותר גבוהים מאשר הלא-חרדים: בישראל 74% מהחרדים הצהירו על מצב בריאותי טוב מאוד בדרך כלל, לעומת 51% בלבד מהלא-חרדים. בקרב הערבים רק 47% הצהירו על מצב בריאותי טוב מאוד. בירושלים 81% מהחרדים הצהירו על מצב בריאותי טוב מאוד, לעומת 51% מהלא-חרדים – בדומה לישראל. בקרב הערבים 36% הצהירו על מצב בריאותי טוב מאוד.
 
אז האם הבריאות היא עניין של בדיקה או עניין של אמונה? לפי הסקר לכל אחת מהאוכלוסיות היהודיות תשובה משלה. באוכלוסייה הערבית מעניין לראות את מצבה של האוכלוסייה בירושלים: בבריאות, כמו בפרמטרים מדדים אחרים של איכות חיים, מצבה פחות טוב משל כלל הערבים בישראל.
 
רק בריאות!