תנועות הנוער בירושלים

"אם יש עוד מקום שמדברים בו על אזרח טוב ולא על אזרח מצליח בלבד, הרי זה בתנועות נוער. אם יש עוד מקום שמדגישים בו קולקטיביות ולא רק אינדיבידואליות-אגואיסטית הרי זה בתנועות הנוער" (אהרון ידלין, 1993). מחקר של תרצה גולדשטיין (2007) על דפוסי הפנאי של הנוער בירושלים הצביע על קשר ברור בין חברות בתנועות נוער לבין אזרחות פעילה ותרומה לקהילה. בשנת 2010 פעלו בירושלים 11 תנועות נוער במיגזר היהודי – 4 בעלות אופי חילוני (מחנות העולים, השומר הצעיר, הנוער העובד והלומד, והצופים), אחת של התנועה המסורתית (נוע"ם), שתיים דתיות ציוניות (בני עקיבא ואריאל) ו-4 בעלות אופי חרדי (בנות בתיה, דגל ירושלים, היכלי עונג ועזרא). מספר החניכים בתנועת הנוער (גילאי 18-10) ירד בין שנת 2007 לשנת 2008, אך מ-2008 עלה מספר החניכים בהתמדה מ-32,400 ל-34,300 בשנת 2009 ול-37,200 חניכים בשנת 2010. בסך הכל בשנים 2010-2008 חלה עלייה של 15% במספר החניכים בתנועות הנוער בירושלים – אחוז הגידול הגבוה ביותר במספר החניכים (20%) נרשם בתנועות הנוער החילוניות (20%) והחרדיות (19%), ובנוע"ם נרשמה עלייה של 13%. בתנועות הנוער הדתיות-ציוניות לא חל שינוי במספר החניכים בתקופה זו – בין שנת 2008 ל-2009 חלה ירידה של 2.5% במספר החניכים בתנועות הנוער הדתיות-ציוניות, בעוד בין שנת 2009 ל-2010 חלה עלייה של 4%. בשאר תנועות הנוער נעצרה הירידה במספר החניכים כבר בשנת 2009.

 

יש לציין שהנתונים על מספר החניכים המופיעים בטור זה, מבוססים על נתונים של אגף חברה בעיריית ירושלים. מספר החניכים מהווה בסיס לחלוקת תקציבי התמיכה של העירייה. בתחילת שנות ה-2000 פיתחה עיריית ירושלים שיטה ממוחשבת לקביעת תקציבי התמיכה, שמבוססת על דיווח מפורט של תנועות הנוער על מצבת החניכים ובקרה של אגף חברה.