אביאל ילינק
דצמבר 2007

תרבות יש בירושלים. בסקר מקיף של פעילויות תרבות בירושלים נכתב "בניגוד לדימוי המקובל, יש בירושלים חיי תרבות עשירים ביותר, ובחלקם אף ייחודיים לעיר. הייחודיות מתבטאת בשני הקצוות של הפעילות התרבותית: מצד אחד מדובר בפסטיבלים ובירידים יוקרתיים, הנערכים רק בירושלים, ומצד שני מדובר בפעילות אינטנסיבית של גופים לא ממוסדים". למרות זאת תחום התרבות אינו זוכה לתקציב ולניהול עירוני ראוי – מנהל אגף התרבות האחרון עזב את תפקידו בעיריה ביוני 2004. לא פלא אם כך שחדשות לבקרים נאבק גוף ירושלמי זה או אחר למען השגת תקציבים לקיומו. מצב זה שונה מערים רבות בעולם בהן יצירה ופעילויות תרבות משמשים כאמצעים להחייאה ולהתחדשות חברתית, פיזית וכלכלית של הערים. על כן בערים רבות בעולם העירייה מנהיגה את היוזמות בתחומי התרבות ושמה אותן בעדיפות עליונה כחלק ממדיניות ההתחדשות והשגשוג של העיר.
רובו של תקציב התרבות בירושלים כלל לא מגיע מהעירייה, אלא ממקורות אחרים, כדוגמת תקציבי ממשלה ותרומות. תקציב התרבות השנתי של עיריית ירושלים עמד בשנים 2003-2004 על כ-5 מיליון ש"ח, לעומת התקציב של עיריית תל-אביב שעמד על למעלה מ-80 מיליון ש"ח. עיריית תל אביב הקציבה למוסדות התרבות פי עשרים מעיריית ירושלים למרות שמספר תושביה קטן בהרבה. התמיכה העירונית בתרבות לתושב בירושלים עמדה על 6.85 ש"ח בלבד לעומת 210.5 ש"ח בתל אביב. נתונים מן השנתיים האחרונות מעידים כי מגמה זו לא השתנתה. כך למשל ב-2005 היתה התמיכה העירונית בתרבות 6.9 מיליון ש"ח ובשנת 2006 הקצתה העירייה 4.9 מיליון ש"ח בלבד לתמיכה במוסדות התרבות. דרך אחרת להציג את ההעדפה הזעירה לה זוכה תחום התרבות בעירית ירושלים, היא שיעור התמיכה מן התקציב השנתי הכולל של עיריית ירושלים במוסדות התרבות בירושלים שמהווה 0.16% בלבד, לעומת 2.6% בתל-אביב, 2.8% בחיפה, 3.6% בחולון ו-1.6% בראשון-לציון.

מקורות:
רוטנברג אבנר, דו"ח ברכה: התמיכה במוסדות האמנות בירושלים, קרן ברכה, 2005.
אברהם כרמלי, זהר שביט, פעילות תרבות בירושלים, מינהל תרבות במשרד המדע התרבות והספורט, עירית ירושלים, 2002
תקציב העירייה לשנים המתאימות.