נניח לרגע שאיבדתם את הארנק שלכם ואחד מתושבי השכונה בה אתם מתגוררים היה מוצא אותו, האם לדעתכם הארנק יוחזר לכם עם כל תכולתו?

שאלה זו נשאלה בסקר החברתי שערכה הלמ"ס בשנת 2021 במטרה לבחון את מידת הערבות החברתית בישראל. בסקר עלה כי שיעור גבוה מכלל הישראלים, 76%, (בגילאי 20+) העריכו  שהארנק יוחזר מבלי שיחסר בו דבר.

על פי הפילוח גיאוגרפי של הנתונים קיימים הבדלים בתשובות ובעוד שבערים הגדולות – ירושלים (64%), תל אביב (71%), וחיפה (68%) הנתון היה נמוך יותר, הרי שבישובים קטנים, בהם אנשים מכירים יותר זה את זה, נרשמו אחוזים גבוהים יותר שהעריכו כי ארנקם יוחזר אליהם כמות שהוא. גם בקרב האוכלוסייה החרדית, הן בירושלים והן בישראל, הנתון היה גבוה במיוחד ועמד על כ-90%.

האם ניתן לגזור מכך תובנות לגבי התפיסות החברתיות של הישראלים? מסתבר שכן. שאלה אחרת שנשאלה באותו הסקר, שאחד מנושאיו השנתיים היה איכות חיים, עסקה במידת היכולת של התושבים להשפיע על איכות חייהם. 69% מהישראלים חשבו שבאזור המגורים שלהם תושבים יכולים להשפיע ויתרה מכך, אמנם נראה שאולי בערים הגדולות התושבים לא יקבלו בחזרה את הארנק, אך לגבי השפעה על איכות החיים הן דווקא גבוהות מכלל ישראל. בתל אביב (73%) ובחיפה (83%) נרשמו אחוזים גבוהים יחסית ובירושלים היה הבדל גדול בין האוכלוסייה היהודית, ששיעור גבוה ממנה (73%) ענה בחיוב, לבין האוכלוסייה הערבית בעיר, שבה רק 13% חשבו שהם יכולים להשפיע על איכות חייהם.

מעניין, אם כן, לראות את הקשר בין שתי השאלות. ניכר שבקרב כל הקבוצות, מבין מי שחושבים שארנקם יוחזר בשלמותו, יש אחוז גבוה יותר החושבים שיש לתושבי שכונתם אפשרות להשפיע על איכות החיים. בקרב החברה הערבית בירושלים, לדוגמה, מבין מי שחשבו שארנקם יוחזר אם יימצא, האחוז של מי שחושב שתושבי השכונה יכולים להשפיע על איכות חייהם עומד על 29% – אחוז נמוך, אך גבוה בהרבה מאשר בכלל האוכלוסייה (כאמור, 13%).

אמנם מנתונים אלו לא ניתן להסיק מה הגורם שמשפיע על מה, אבל נראה שקיימת זיקה בין מידת האמון בין התושבים, למידת היכולת שלהם להשפיע לטובה על איכות חייהם.