התחדשות עירונית ירושלמית- קווים לדמותה

בעולם של מרחבים המשתנים כל העת באופן פיזי, תרבותי, פוליטי וכלכלי, תהליכי התיישנות או השתנות במרחב העירוני משקפים את השינויים החברתיים של התקופה. 

במסגרת האירוע סקרנו את תמונת המצב בזירת ההתחדשות העירונית בירושלים, הצגנו את הזווית האנושית והקהילתית של תהליכי התחדשות עירונית ושוחחנו על האתגרים הייחודיים לעיר. הערב תוכנן כמסע מן הכלל אל הפרט – מהמגמות והאתגרים הכלל-עירוניים, אל ההיבטים החברתיים, ואל מבט ממוקד אל ההתחדשות העירונית כפי שנראית ממבט התושב החרדי בירושלים.

שלושת הדוברים היו עמית פוני קרוניש, מנהל המינהלת להתחדשות עירונית, שנמצאת כיום ברשות לפיתוח ירושלים, וממייסדיה; נועה אפיק ריבוש, עובדת סוציאלית קהילתית, וכיום שותפה במיזם Streetlight – ארגון שנותן ייעוץ וליווי בפיתוח אסטרטגיה חברתית בהתחדשות עירונית; ונתנאל זליקוביץ', יזם חברתי ירושלמי, מנהל "מפגשים מחוץ לקופסא" מיזם חברתי שעוסק בהיכרות וחשיפה של קבוצות עניין למגזר החרדי, ייעוץ אסטרטגי ויצירת שיתופי פעולה עם המגזר בתחומים שונים. את הדיון הנחה יאיר אסף-שפירא ממכון ירושלים.

עמית דיבר על שכבת הבסיס – הבנייה בירושלים לפי תקופות – המפה המגדירה את תחומי הפוטנציאל להתחדשות עירונית. הוא התייחס לתכנית ספדי – "מערב ירושלים" – שדחייתה מסמנת בעיניו את "היפוך הדיסקט" וההכרה בצורך ללכת פנימה ולא אל הרכס הבא. הוא דיבר על רכס לבן, וציין שבעיניו כל הפיתוח בירושלים צריך, בתהליך ארוך, לעבור להיות התחדשות עירונית בלבד, כאשר יוצאי הדופן הם רק פרויקטים המאפשרים התחדשות עירונית דרך מנגנונים כמו קרקע משלימה. עמית הביא, כדרכו, את הצד הפרקטי של התחדשות עירונית. הוא דיבר על המשולש, ששלושת הצלעות שלו צריכות להיות מסופקות כדי להוציא פרויקטי התחדשות עירונית לפועל, ואלו הם היזמים, העירייה והערכים שהיא מייצגת, והתושבים – בעלי הקרקע. רק החיבור בין שלושת אלה יוצר פרויקט.

נועה הציגה את הפן החברתי והקהילתי של פרויקטים להתחדשות עירונית, את אתגרי הייעוץ החברתי לתהליכי התחדשות עירונית ואת ההישגים בתחום

מצגת

נתנאל הציג את נושא ההתחדשות העירונית בחברה החרדית תוך התייחסות לאתגר השמרנות מול אתגר המודרנה וההתחדשות, סוגיות ייחודיות לחברה

מצגת

התגובות והשיח שהתעורר בעקבותיהן היו מאוד מעניינות. הדיון הלך, כתמיד, למספר רב של כיוונים. שאלה שמיקדה תשומת לב רבה היתה הניגוד שכביכול קיים בין הרצון להוציא לפועל פרויקטים, ולספק יחידות דיור, לבין איכות עירונית שלפעמים נוצרת הרגשה שחסרה.