| 2015 | 09:00
ועידת עכו לעירוניות
- עכו
- עכו
מה למדנו מועידת עכו לעירוניות
לא היינו צריכים הוכחה נוספת לכך שנושא העירוניות הופך להיות אחד הנושאים המרכזיים בדיון הציבורי בישראל. אבל אם היינו צריכים אזי ללא ספק ועידת עכו לעירוניות שנערכה ב 17-19.11.15 סיפקה זאת ובגדול.
הועידה הינה הנגזרת הישראלית של הביטאט -Habitat – ועידת האו"ם לדיור ופיתוח עירוני מקיים (מפגשה השלישי יתקיים באוקטובר 2016 בקיטו, אקוודור). הועידה בעכו נועדה לקדם גישה בין-מקצועית ובין-מגזרית לעירוניות, על מנת לגבש מדיניות לעירוניות בישראל. מכון ירושלים, באמצעות פרויקט קיימות עירונית, גאה לקחת חלק בגיבוש הכנס ובשניים מן המושבים.
לעכו הגיע צוות הפרויקט בהרכב מורחב: ולרי ברכיה, תמי גבריאלי, יואב אגוזי, אראל אבינרי, טל ארז, ענבר גורדון ואורית נבו. כבר ביציאה מתחנת הרכבת של עכו ניתן היה לחוש את ההתרגשות באוויר. גם מזג האוויר שיחק לטובת הכנס ונמנע מגשם בשבוע חורפי במיוחד.
אולמות האבירים היוו בית הולם למארגני הכנס וגם לתערוכת STREET VIEW שסיכמה את "המעבדה העירונית" שערכנו בעכו בקיץ האחרון עם התכנית לתואר שני בעיצוב בבצלאל. התערוכה הציגה את עבודות הסיום של המעבדה – סדרת מיפויים אלטרנטיביים של שכונות עכו מנקודות מבט של קיימות עירונית – תחבורה, כלכלה מקומית, בריאות, קהילות ומרחב ציבורי.
מאיכות סביבה לקיימות עירונית- יש לי כבר תושבים עם אש בעיניים
מושב "מאיכות סביבה לקיימות עירונית: איך מקדמים אורח חיים מקיים בעיר? על צרכנות, קיימות ועירוניות" הובל במשותף ע"י תמי גבריאלי, מנהלת פרויקט 'קיימות עירונית', ומילכה כרמל, מנהלת אגף שלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה.
מיכל להב מנהלת המרכז הקהילתי בן גוריון בחולון, בו ביצענו "מעבדת כלכלה מקומית"– אמרה כי היא אינה רואה במעבדה ניסוי קצר ונקודתי, אלא גורם מתכלל בפעילות המרכז. "אחד הדברים שכבר נבעו מהעבודה הוא שכיום אנו עורכים מיפוי של עסקים קטנים בשכונה, מה שיאפשר בהמשך לפתח מפה לשכונה ולהשקיע את הכסף של המרכז הקהילתי בתושבים, על מנת לייצר חוסן קהילתי. התחלנו את התהליך בזכות הפרויקט והשמים הם הגבול. יש לי כבר תושבים עם אש בעיניים. התהליך משפיע גם על הסוחרים במרכז שהגיעו לתהליך עם הלך רוח מסויים וגם הם עושים כיום עבודה מהמקום שלהם, הם נפגשים אחת לשלושה שבועות במטרה לגבש התנהלות ששונה מסחר בשוק ומיוחדת למסחר בשכונה".
פרופ' אראל אבינרי – שהציג את מעבדת התחבורה שנערכה באשדוד, התמודד עם שאלות מעניינות למשל לגבי ההתייחסות לאופניים ממונעים. בתשובה לשאלה בנושא ציין אבנרי שהוא רואה בחיוב אופניים ממונעים שכן הם פחות מפריעים מרכב פרטי, למרות שהם פחות טובים מהליכה ברגל או רכיבה על אופניים לא ממונעות. עוד ציין אבנרי כי אופניים ממונעות הן סוגיה ייחודית לישראל שנוצרה כאן בקנה מידה יוצא דופן, בגלל ואקום של העדר תחבורה ציבורית מספקת.
בנוסף הציג במושב טל ארז את המעבדה שנערכה בעכו וזכה לעניין רב מהקהל.
מהו תפקיד מנהלות ומנהלי קיימות ברשויות?
חרף ההבדלים בהגדרות התפקיד בכל רשות ובמיקומו בהיררכיה הארגונית, כולם מסכימים על חשיבות מחויבות של מנהל בכיר בעירייה לנושא הקיימות, ועל חשיבות הטמעת התחום בקרב האגפים השונים. ורד מתל אביב ציינה למשל: "אנחנו רוצים שגם אגף התנועה יבין מה חלקו בתוך העניין של הקיימות, שישלוט בבקרת הרמזורים בצורה שתוביל לתכנון העדפה לאמצעי תחבורה לא מזהמים. מטרתנו להביא בעלי תפקידים שחושבים שהם לא קשורים לעולמות התוכן האלו ולחבר אותם לקיימות".
אלה דנון מכפר סבא סיפרה על הפוטנציאל שיש לגיוס משאבים לתחום הקיימות שלא מתוך התקציב השוטף של העיר. כיום בכפר סבא יש 9 עובדים בתחום שמגיעים לא מאגפי איכות הסביבה או מהנדסה אלא התפתחו דרך קולות קוראים, וכף הובאו המשאבים ואוגדו תחת מנהלת עיר ירוקה בראשות ראש העיר.
רוני ארז מחולון הדגישה את חשיבות מיפוי הפעילויות בנושא קיימות בעיר, מה שמסייע לאתר את השותפים למטרה. גם רוני ארז וגם ורד קריספין דיברו על הקמת פורום בתוך העירייה (חולון) או משותף לעירייה ולשחקנים נוספים (תל אביב).
עמירם רותם מירושלים סיפר על כניסתה לעבודה של אקולוגית עירונית. לדבריו "מרגע שהיא נכנסה למערכת כמות העבודה עלתה בסדרי גודל. החל משפני סלע (הידע
תם? – שפני סלע עשויים לשאת את פרזיט הלישמניה– שושנת יריחו. מעורר תאבון) ועד נמלת האש, זה מצוין מצד אחד אבל מסיט מהמטרות העיקריות של התכנון מצד שני".
מושב כלכלה מקומית והדרך לקיימות עירונית
במושב כלכלה מקומית, היתה ולרי ברכיה אחת מהדוברים הראשיים. ולרי הציגה את הרציונאל העומד מאחרי פרויקט קיימות עירונית: מהמוטיבציה להשיג את אותה איכות חיים גבוהה בלי צריכה וללא בעלות על "דברים". המפתח נמצא בין היתר בחיבוריות דרך כלים דיגיטליים. רבים משתמשים באותו מרחב ומוצר וכל אחד מקבל את מה שברצונו ללא בעלות. המשתמשים המובילים הם בני דור הY: הם לא מחצינים את הסטטוס החברתי שלהם דרך מוצרים או רכוש, אלא דרך חוויה, איכות חיים, גמישות, נוחות. אלמנט חשוב אחר שהזכירה ברכיה הינו ה- Disruptive Innovation– הצורך למצוא פתרונות יצירתיים ש"ישבשו" את המהלך התקין של הדברים כפי שהם כיום, כי רק בפתרונות מסוג זה נמצאת היציאה ממודל החשיבה הנוכחי. יוזמות כאלו שמפריעות למודל הכלכלי הקיים יביאו לעלייתו של מודל אחר, שאנו מקווים שיהיה יותר מקיים. דוגמאות מובילות מהתקופה האחרונה הם מודלים של חברות כמו Airbnb ו-Uber שללא ספק מטרידות גורמים מובילים בכלכלה הקיימת. עם זאת, השמחה עדיין מוקדמת, החברות שמטרתן רווח, כמו אלו שנזכרו למעלה ואחרות, לא בהכרח מובילות לקיימות והגעה למודל מקיים של כלכלה שיתופית הינה תפקידן של הרשויות, ובמיוחד אלו המקומיות. עליהן לבחון את התהליך של הכלכלה המשתפת ולמצוא דרכים לשתף פעולה עם המגמה על מנת להגיע לקיימות עירונית: להקטין את העומס על המשאבים, להגדיל את השוויון החברתי, להגיע לאמון בקהילה והכללה קהילתית. כרגע לא קיים עדיין מודל מסוים במקום כלשהו בעולם שכבר בנה מסגרת שכזו במלואה, אבל יש ערים שמעמידות מודל לפעולה. סיאול – שהקימה בעצמה פלטפורמות שיתוף עבור התושבים ומפעילה אותן לעבר כלכלה שיתופית; אמסטרדם – שפועלת להסדרת הפלטפורמות העסקיות הקיימות בצורה שתקדם קיימות. לרשות המקומית תפקיד בהעמדת תשתית והקמת פלטפורמות, יכולת להנהיג את הכלכלה למשותפת הן בהיותה צרכן מרכזי, הן בתור הרגולטור והן כמפיצת המידע על העסקים המשתפים לציבור.
פרויקטים קשורים
תכנית היובל לפיתוחה הכלכלי של ירושלים – מערכות אינדיקטורים