הישארו מעודכנים
סגור
26 נובמבר

י' בכסלו תשפ"א | 2020 | 18:00

מעיר שסועה לחלום הצבר הלבן – לזכר מירון בנבנישתי

  • ללא תשלום
  • מתקיים בעברית
  • פתוח לקהל
  • דיגיטלי
  • ללא תשלום
  • מתקיים בעברית
  • פתוח לקהל
  • דיגיטלי
מעיר שסועה לחלום הצבר הלבן – לזכר מירון בנבנישתי

מעיר שסועה לחלום הצבר הלבן

ערב זיכרון למירון בנבנישתי (2020-1934)

עם ראשיתה של מלחמת ששת הימים, בפגישה מקרית ליד דוכן העיתונים, הציע טדי קולק למירון בנבנישתי לנהל את ענייני מזרח ירושלים לאחר המלחמה. עד מהרה הפך בנבנשתי לאחד המעצבים המרכזיים של המציאות החדשה שנוצרה במזרח העיר ובהמשך לדמות מרכזית המשפיעה על תכנון העיר והתכניות הגדולות להופכה לעיר עולם תחת ריבונות ישראל. 

אוסף דוד בנבנישתי, ארכיון התמונות, יד יצחק בן-צבי

לצד תפקידיו אלה תיעד בנבנישתי את תולדות העיר, המאבקים סביבה והלבטים סביב פיתוחה בשורה של ספרים שהפכו לנכסי צאן ברזל בחקר ירושלים המודרנית: "מול החומה הסגורה: ירושלים החצויה והמאוחדת" (1973), "ירושלים: עיר ובליבה חומה" (1981), "הקלע והאלה" (1988), "עיר המנוחות: בתי העלמין של ירושלים" (1990) ,  "מחול החרדות" (1992), "מקום של אש" (1996) ועוד – עד לספרו האחרון: "חלומו של הצבר הלבן: אוטוביוגרפיה של התפכחות" (2012). 

ערב העיון עסק בדמותו רבת הפנים של בנבנישתי כחוקר, אינטלקטואל חסר מנוח ואיש מעשה. השתתפו: אורה אחימאיר, פרופ' איל בנבנישתי, פרופ' הלל כהן, פרופ' אלונה נצן-שפטן ופרופ' מנחם קליין. מנחה: ד"ר אמנון רמון.  

 

 

 
 

דוד קרויאנקר: מירון לחם ללא פשרות למען שימור אופיה ההיסטורי של ירושלים

בדברים שכתב לזכרו של מירון לרגל הערב, סיפר האדריכל דוד קרויאנקר: 

ב-1967, עם נפילת מחיצות הבטון שחילקו את ירושלים, נחשף מרכז העיר במלוא עליבותו הפיזית-תפקודית ודמה לעיר שדה עות'מאנית. אבות העיר, המתכננים והיזמים שבאו לבנות ולהיבנות בה, האמינו שאפשר לחולל שינוי דרמטי בהינף יד אחת במרכז המוזנח. הם אימצו תפיסה תכנונית אופנתית באותה עת, אשר לפיה ניתן להגיע לתוצאה דרמטית בדרך של הריסת מתחמי עיר שלמים ופיתוחם מחדש.

לאור זאת, בראשית שנות ה-70 הופקד משה ספדיה [ספדי] על תכנון מתחם ממילא שנהרס בחלקו במלחמה. ספדיה הכין תוכנית בינוי שהתבססה על הריסת כל הבניינים שבמתחם, הקמת מערך כבישים וחניה תת-קרקעי שעליו תוכננה פלטפורמת ענק שנועדה להקמת הבניינים החדשים. כשהוצגה התוכנית בפני אבות העיר ואמצעי התקשורת היא עוררה התפעלות רבה בשל יופייה ותחכומה. לצד ההתפעלות הראשונית מן התוכנית,  והתמיכה הבלתי מסויגת אשר לה זכתה מראש העיר טדי קולק, עוררה התוכנית ספקות רבים בקרב הקהילה המקצועית ובציבור הרחב. בראש המתנגדים לאישור התוכנית עמד מירון בנבנשתי, שחשש מיומרנותה ומהיקפה.

בנבנשתי, איש רחב אופקים, בחן את התוכנית בראייה ארוכת טווח של פיתוח העיר וחשש כי דווקא בשל מורכבותה היא עלולה להמיט אסון אורבני-פיזי על ירושלים. בנבנשתי סבר שירושלים אינה זקוקה לפתרונות אורבניים של מגה-סטרוקטורות "מגלומניות",  ולא היה מוכן ליטול סיכון של הפיכת מתחם היסטורי רגיש, סמוך לחומות העיר העתיקה, למעבדת ניסיונות אורבניים-ארכיטקטוניים.

בנבנשתי, שבאותה עת כיהן כסגן ראש העיר לענייני תכנון, ביקש לבדוק אפשרות לפתח את המתחם ביתר צניעות, שמרנות ופשטות, ללא צורך בפיתוח מקיף. תוך חודשים ספורים הכין צוותו תוכנית ברוח זו אשר כללה שיקום של רבים מהבניינים ההיסטוריים, שימור אופיו הפתוח של עמק ממילא עם מערכת כבישים על-קרקעית ושלבי ביצוע הדרגתיים. ביוזמתו של בנבנשתי,  וללא אישורו או ידיעתו של קולק, הופצה ביולי 1977 בקרב אמצעי התקשורת חוברת מאוירת בה הוצגו עקרונות התוכנית הנגדית לזו של ספדיה.

קולק ראה בתוכנית חלופית זו תקיעת סכין בגב, שלמען אישורה נלחם בעקביות במשך שנים, ובתגובה זועמת שלל מבנבנשתי את סמכויותיו התכנוניות, דבר שהוביל להתפטרותו של בנבנשתי מהעירייה באוגוסט 1978. עמדתו העיקשת של מירון לביטול תכנית ספדיה המשיכה להדהד ולהשפיע עוד שנים לאחר מכן, והובילה בסופו של דבר לתהליך בלתי נמנע של התפכחות ולביטול התוכנית המקורית של ספדיה. ספדיה הכין תכנית חדשה, שאימצה רבים מעקרונות התוכנית החלופית. ספדיה, שבמשך כ-30 שנה רצופות היה בעין הסערה התכנונית-ציבורית, הצליח בסופו של דבר, הודות לכשרונו ולסבלנותו העיקשת, להגשים את חלומו וליצור קשר אורבני חי ותוסס בין העיר העתיקה לבין מרכז ירושלים. לאחר השלמת הפרויקט ב-2009 כתב ספדיה: "אני מכבד את המאמץ שהיה כרוך בהכנת התוכנית החלופית והשפעתה מרחיקת הלכת".

 
 
 
האירוע הוא חלק מפרויקט "ברוטינה" – סדרת אירועי תרבות קטנים, סדרתיים, שגרתיים וייחודיים המייצרים סצנה תרבותית חדשה במגוון תחומי תוכן: אמנויות הבמה, אקדמיה ומחקר, קיימות ואיכות סביבה, אמנות פלסטית, יזמות חברתית, שירה ספרות ועיתונות, מדיה, קולנוע, טכנולוגיה, עיצוב, התחדשות יהודית וקולינריה. בשיתוף רשות הצעירים, עיריית ירושלים.