ערב עיון לזכר פרופ' בר סימן טוב: "הר הבית בימינו – תהליכי הסלמה ופתרונות אפשריים"

שאלת הר הבית (אל-חרם אל-שריף) מהווה מוקד של מתח ועימותים בסכסוך הישראלי-פלסטיני והיא עמדה גם במוקד האירועים האלימים שהתרחשו בירושלים בקיץ האחרון. מכון ירושלים ערך ערב עיון בנושא: "הר הבית בימינו – תהליכי הסלמה ופתרונות אפשריים", והדוברים בכנס הציגו זוויות והיבטים שונים המרכיבים סוגיה מורכבת ורגישה זו.

הערב נערך לזכרו של פרופ' יעקב בר-סימן-טוב, שהיה ראש המכון במשך עשר שנים (2003-2013) ופרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. בר-סימן-טוב הקדיש את חייו לחקר סכסוכים ולחשיבה וכתיבה על ניהול ויישוב סכסוכים.

שאלת יסוד שעלתה בכנס היא סוגיית "הסטטוס קוו" בהר הבית בניסיון להבין מושג זה ואת ההתפתחויות שחלו בנושא לאורך השנים. ד"ר אמנון רמון ממכון ירושלים, דיבר על תהליכים שחלו בישראל מאז 1967 בנושא ביקור ותפילת יהודים בהר הבית והצביע על תהליך של שחיקת האיסור ההלכתי לעלות להר הבית ועליית מספר היהודים המבקרים באתר. "תחום זה", אמר רמון, "שבעבר היה נחלת מעטים הופך בהדרגה לנחלת חלקים ניכרים מן הזרם המרכזי של הציבור הדתי-לאומי".

גלי תיבון, צלמת, עוקבת ומצלמת במשך תקופה ארוכה קבוצות של פעילים יהודים הדוחפים להקמת בית המקדש השלישי ובמיוחד אנשי מכון המקדש. היא חשפה את המשתתפים בכנס לעבודות הצילום שלה שנעשו במסגרת זו והציגה בכלל זה תיעוד של פעילויות כמו הכשרת כהנים לבית המקדש והכנת כלים לשימוש עתידי בבית המקדש.

נדב שרגאי, עיתונאי "ישראל היום" וחוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, הצביע על שורה של שינויים שחלו לאורך השנים ב"סטטוס קוו" ששרר בהר הבית ב-1967. שרגאי אמר שישראל לא השכילה לשווק את הויתור העצום שעשתה בנוגע להר הבית לטובת הצד המוסלמי וטען שהתעקשות על תפילה יהודית בהר הבית רק תפגע בחופש הגישה של יהודים להר. 

ד"ר הלל כהן מהאוניברסיטה העברית, התייחס בדבריו לנקודת המבט המוסלמית ודיבר על היחס של העולם המוסלמי לאורך השנים לנושא של ביקור יהודים ונוצרים באתר. ד"ר כהן אמר כי בתקופה המוסלמית שלפני התקופה הממלוכית הותר ליהודים לבקר בהר אך לטענתו במהלך המאה העשרים, על רקע ההסלמה בסכסוך היהודי-ערבי החלגה מגמה של שלילת הזיקה היהודית למקום.

הכנס כלל גם דיון בחשיבה על צעדים לקידום דיאלוג וצעדים לפתרון מחלוקות וסכסוכים בשאלת הר הבית. פרופ' יצחק רייטר ממכון ירושלים, הציג רעיונות מרכזיים העולים מהספרות בנושא יישוב סכסוכים על מקומות קדושים והתייחס בין השאר לאופציות שונות לפתרונות כמו חלוקה מרחבית, חלוקת זמנים או הרחבת המרחב הקדוש. "בשני הצדדים ישנן קבוצות קנאיות החותרות לשינוי הסטטוס קוו" אמר פרופ' רייטר וקרא לפעול לשימור הסטטוס קוו כדי להבטיח יציבות. 

הרב דוד רוזן דיבר על הצורך לשלב שחקנים דתיים ואת המרכיבים הדתיים בתהליך השלום בכלל ובמיוחד במגעים בנושא מקומות קדושים. הוא תיאר ניסיונות ומאמצים שנעשו לאורך השנים לקדם דיאלוג בין דתי בהשתתפות אנשי דת יהודים, מוסלמים ונוצרים.