ערב עיון: שכונות מזרח ירושלים, פערים ואתגרים

ביום שני ה-7 בדצמבר 2015 נערך במכון ירושלים ערב עיון שעסק בנושא "שכונות מזרח ירושלים פערים ואתגרים, א-טור וואדי ג'וז – תמונת מצב תשתיתית וחברתית". 
הכנס נערך בעקבות פרסום דו"חות המחקר על השכונות א-טור וואדי ג'וז במסגרת פרויקט המחקר הרב-שנתי שנערך במכון על השכונות הערביות במזרח ירושלים. הכנס נערך בשיתוף עם קרן נאומן לקידום החירויות. 

פרופ' יצחק רייטר (מכון ירושלים לחקר ישראל והמכללה האקדמית אשקלון) הציג בתחילת הערב את מטרת הפרויקט ואת המתודולוגיה של המחקר. הוא הדגיש שהמטרה היא לחשוף את מקבלי ההחלטות ואת הציבור הרחב לתמונת המצב בשכונות הערביות במזרח ירושלים והוא ציין לטובה את העבודה המשותפת שנעשתה בפרויקט עם נציגי ציבור בשכונות הערביות. פרופ' רייטר הציג ניתוח של גורמי הרקע שהביאו בראייתו להתפתחות אירועי האינתיפאדה האחרונים בעיר וטען שלתחושת הייאוש בקרב התושבים במזרח העיר ולפערים העצומים בין מזרח ומערב יש השפעה על האירועים. 

אחמד אסמר (מכון ירושלים לחקר ישראל) הציג את ממצאי המחקר על שכונת א-טור. הוא תיאר את המאפיינים החברתיים של האוכלוסייה והצביע על קיומם של אתרים דתיים והיסטוריים רבים בשכונה וסביבתה, הפועלים במקביל למספר בתי חולים ובתי מלון. אסמר הדגיש ששתי השכונות – א-טור וואדי ג'וז – נמצאות במיקום מרכזי במזרח ירושלים בסמוך לעיר העתיקה. 

בות'ינה עת'אמנה, מנהלת המינהל הקהילתי א-טור, סיפרה על הנושאים העיקריים המטרידים את תושבי השכונה ובהם היעדר בית ספר תיכון לבנות בשכונה, מתחמי מגורים שסובלים מהצפות כל שנה, מחסומים שהוצבו בכניסה לשכונה בתקופה האחרונה ומחסור בגני ציבור. עת'אמנה עדכנה כי לאחרונה נעשתה הפרדה בין המינהל הקהילתי בשכונת א-טור לבין המינהל הקהילתי של השכונות סילואן, ראס אל-עמוד ואבו תור, שעד כה היו מכונסים תחת מינהל אחד. כמו כן היא התייחסה למחלוקת עם הרשויות לגבי השטח שבו מתוכנן לקום גן לאומי מורדות הר הצופים שהוא האזור היחיד בו יש עתודות קרקע לבנייה עבור תושבי השכונה. בשל המחלוקת בנושא המינהל הקהילתי התושבים מסרבים לקחת חלק בתהליך העבודה על הכנת תוכנית אב חדשה לשכונה. 

ישראל קמחי (מכון ירושלים לחקר ישראל) הציג את ממצאי המחקר לגבי שכונת ואדי ג'וז. קמחי תיאר את המבנה החברתי של האוכלוסייה בשכונה והתייחס למתחם בתי העסק והמלאכה הפועל בשכונה וכולל מוסכים, חנויות לממכר חלפי רכב ומאפיות. הוא סיפר על המאבק של התושבים נגד אתר הפסולת שהקימה העירייה בסמוך לבית הקברות המוסלמי ולחומה הצפון-מזרחית של העיר העתיקה וקרא לעירייה להעתיק את המתקן למקום אחר. 

פרופ' עלי חמיס (תושב ואדי ג'וז ומרצה מאוניברסיטת אל-קודס) טען שהשכונה למעשה כמעט ולא השתנתה מאז 1967 והתשתיות נותרו באותו מצב לאורך השנים. הוא הדגיש את הבעיות בתחום החינוך בשכונה ואת ההתנגדות של התושבים לפרויקט הקמת הגן הלאומי בשטחי השכונה. 

יונס ימאן (מועד הסוחרים בואדי ג'וז) טען בדבריו ששכונת ואדי ג'וז התאפיינה כאזור של דו קיום יהודי-ערבי מאז 1967. הוא הביע צער על כך שכיום פחות ופחות אנשים מדברים על שלום ועל דו קיום ושאין מנהיגות בשני הצדדים שפועלים לקדם יעדים אלו, ובהקשר זה הזכיר את יוסי שריד ז"ל שהיה לטענתו אחד האישים הבולטים שפעלו בנושאים אלו. יונס הצביע על הבעיות המרכזיות הקיימות בשכונה ובהקשר זה דיבר בין השאר על הכביש המחבר בין שכונת ואדי ג'וז לשיח' ג'ראח אשר בעבר נפרץ על ידי העירייה, אך במשך שנים לא השלימו את סלילתו. 

בן אברהמי (לשכת יועץ ראש העיר לענייני מזרח ירושלים) תיאר את המאמצים של העירייה לשיפור מצבן של השכונות הערביות במזרח ירושלים ולצמצום הפערים בין מזרח ומערב העיר. בהקשר זה ציין אברהמי את הפעילות של העירייה להוספת כיתות לימוד במזרח ירושלים (בין אם באמצעות השכרה או באמצעות בניית כיתות) ואת דף הפייסבוק שראש העיר פתח בשפה הערבית, וכן התייחס לתוכנית שהתקבלה בממשלה לפני כשנה וחצי על הפנייה של 200 מיליון ₪ לטובת מזרח ירושלים בחמש השנים הקרובות.