צוות החשיבה מזרח ירושלים: בריאות הציבור והטיפול בגיל הרך במזרח ירושלים

ביום חמישי ה-16 בינואר 2020 נפגשנו עם אלה מנו, מנהלת האגף לבריאות הציבור והגיל הרך בעיריית ירושלים; נעמה נור, מנהלת המחלקה  לגיל הרך והאנה לאפי המרכזת את פעילות האגף בשני התחומים במזרח ירושלים.

טיפות חלב במזרח ירושלים – טיפול ב-60% מתינוקות מזרח העיר

שמענו על הפעילות הענפה של האגף בתחום בריאות הציבור במזרח ירושלים באמצעות  שש תחנות "טיפות חלב" (התחנות לבריאות המשפחה) המשמשות גם כפלטפורמה למתן שירותים נוספים לתינוקות ולילדים (עד גיל 6) ועל הטיפול בגיל הרך – כולל תכניות חדשות המופעלות במסגרת החלטה 3790 של הממשלה ותכנית החומש (בהיקף קטן יחסית של 800 אלף ₪).

תחנות טיפות חלב אחראיות לחיסונם של כ-60 אחוז מן התינוקות הנולדים במזרח ירושלים. לצִדם פועלות תחנות של אונר"א והסהר האדום שנותנות שירותים בהיקף מצומצם יותר לשאר האוכלוסייה. קיימת מידה של תחרות בין התחנות העירוניות לתחנות האחרות ואחת ממטרות המדינות של האגף היא לחזק ככל האפשר את התחנות העירוניות ולהגדיל את היקף השירותים שלהן ואת היקף האוכלוסייה המגיעה. רמת הכיסוי החיסוני במזרח ירושלים היא גבוהה ביותר (קרוב ל-100%). המודעות לצורך לקבלת חיסונים גבוהה ביותר ואין התנגדות לקבלת חיסונים במזרח ירושלים.

המאפיינים המיוחדים של אוכלוסיית מזרח ירושלים:

לאוכלוסייה במזרח ירושלים מספר מאפיינים ייחודיים:

• גיל נישואים נמוך מחייב הדרכה, החל משלב ההיריון עוד לטיפול בתינוק ובילד. תכניות הדרכה לאימהות בתחומים אלה נערכות בהיקף מצומצם בתחנות טיפות חלב.
• צורך לאבחן בשלב המוקדם ביותר בעיות בהתפתחות הילד והפניית תינוקות וילדים לאבחון וטיפול במרכזים להתפתחות הילד. תכנית ראשונית לאבחון החלה לפעול בתחנות טיפות חלב – כולל עובדת סוציאלית המסייעת בהפניה למרכזי התפתחות הילד בקופות החולים ובמיצוי זכויות.

עבודת טיפות חלב במזרח ירושלים – בעיות ואתגרים מרכזיים:

• קושי בפיקוח ובקרה בשטח
• מחסור בכוח אדם מיומן בעל רישיון ישראלי (במקצועות הפרה-רפואיים, העבודה הסוציאלית והפסיכולוגיה)
• ספקים מזרח ירושלמים שלא מעוניינים לעבוד עם העירייה
• צורך מתמיד ב"התאמה תרבותית" של המסגרות והתכניות למאפיינים המיוחדים של אוכלוסיית מזרח ירושלים
• ביקוש נמוך למסגרות חינוך מפוקחות לתינוקות ופעוטות עד גיל 3, בגלל המחיר שנחשב לגבוה (למרות הסבסוד) – בהתחשב ברמת העוני הגבוהה במזרח ירושלים. 

מה יש לעשות הלאה?

בסיכום הדיון עלה הצורך להפנות תקציבים גדולים יותר, במיוחד לתחום הטיפול בגיל הרך, אבחון תינוקות ופעוטות וקידום הנושא של התפתחות הילד במזרח ירושלים בשיתוף קופות החולים (שחלקן אינו ערוך כלל לטיפול באוכלוסיית מזרח ירושלים). כל זאת בהתבסס על התפיסה שטיפול בתחומים אלה בשלב מוקדם יוכל ל"חסוך" בהמשך עלויות גדולות הרבה יותר בתחום החינוך המיוחד, תשלומי קצבאות ביטוח לאומי, שירותי רווחה ועוד.