שולחן עגול: שיתוף ציבור במזרח ירושלים

מטרת החלטת הממשלה 3790 היא להביא לצמצום פערים חברתיים כלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים. בעת קבלת ההחלטה, הממשלה קבעה שתהליך היישום ילווה בתהליכי שיתוף ציבור. קביעה ייחודית זו הולידה במכון ירושלים מחקר אודות תהליכי שיתוף ציבור במזרח ירושלים.

מטרת המחקר היא להבין את מאפייניו ואתגריו של תהליך שיתוף הציבור במזרח ירושלים, ולדון במרכיבים שלו כגון האוכלוסיות המשתתפות, אופן השיתוף, מטרות התהליך, השחקנים, מידת ההצלחה והתחומים בהם מתנהל.

בשולחן העגול השתתפו נציגים ויועצים שונים שלוקחים חלק בתהליך שיתוף הציבור במזרח ירושלים. צביקה דולב, יועץ שיתוף ציבור מפמ"י; ח'אתם ח'ויס, יועץ שיתוף ציבור מהמגזר הפרטי, עז אדין סעד מומחה בשיתוף ציבור מהמרכז הבין תרבותי ושני נציגים מעיריית ירושלים מהמחלקה לעבודה קהילתית. מהמכון השתתפו מוראד נתשה ודבורה אברמזון שהציגו, ד"ר שרית בן-שמחון שניהלה את השולחן העגול בנוסף למליחה זגייר וד"ר אמנון רמון.

מיפוי תהליכי שיתוף הציבור במזרח ירושלים המתרחשים כיום:

בחלק הראשון של הדיון, הציג מוראד נתשה את תוצאות הצעד הראשון של המחקר – מיפוי תהליכי שיתוף הציבור במזרח ירושלים המתקיימים כעת:

• נמצא כי מתנהלים תהליכי שיתוף ציבור בתחומים שונים כמו בריאות, חינוך, תשתיות ובעיקר בתחום התכנון האורבאני, במסגרת תכניות מתאר, תכניות אב ותכניות לשיפור המרחב הציבורי. תהליכים אלה מתנהלים על ידי יועצי שיתוף ציבור שממונים על ידי פמ"י או על ידי גופי תכנון וביצוע אחרים הפועלים במרחב.
• תהליך המיפוי כלל סריקה של 9 תהליכי שיתוף ציבור מתוך התהליכים שמתרחשים בשכונות מזרח ירושלים כגון ואדי ג'וז, א-טור וראס אל עמוד.

אופיים של תהליכי שיתוף ציבור במזרח ירושלים: מסקנות ראשוניות

לאור הסקירה שביצעו, החוקרים הציגו להתייחסותם של באי השולחן העגול את מסקנותיהם הראשונות:

• המושג 'שיתוף ציבור' הוא מושג חדש יחסית בקרב אוכלוסיית מזרח ירושלים והוא סוג שאינו מוכר עדיין של תקשורת בין האוכלוסייה לממסד
• תהליכי שיתוף ציבור שאינם במסגרת התכנון (תכניות המתאר), הם הרבה יותר פשוטים וברורים לציבור
• אי אפשר להתבסס על כללי שיתוף הציבור במערב העיר או בכל מקום אחר, כי למזרח ירושלים יש ייחודיות ומציאות פוליטית וחברתית שונה.

דיון:

חלק מהמשתתפים, במיוחד יועצי שיתוף הציבור, הציגו את תהליכי שיתוף הציבור שנסקרו כתהליכים חיוביים וכדוגמאות להצלחה. לעומתם, חלק אחר מהמשתתפים, ובמיוחד חוקרת המכון, האדריכלית מליחה זגייר, הציגו דעה שונה: הגדרת ההצלחה בעיניי התושבים היא בעלת קריטריונים שונים מאשר הגדרת היועצים להצלחה. בעיניי התושבים, נראה כי תהליכי שיתוף הציבור אינם מוצלחים, כיוון שהם לא מביאים למענה על הצרכים החשובים ביותר מבחינתם, כמו נושאי הדיור והקרקעות. בנוסף, התכנון הוא כלי פוליטי והתושבים, אשר חשוב להזכיר בהקשר זה כי אינם אזרחים,  חשים שאין בידיהם את הכוח פוליטי שדרכו יכולים להשפיע על המדיניות בעניינם.