'משמרנות מתגוננת לשמרנות מתמודדת' - אסטרטגיות התרבות של חרדים אקדמאים במרחב התעסוקתי

רקע תאורטי – התאוריה של התרבות

חקר תהליכי האקּולטּורציה הוא תחום מחקר שנועד להבין את התופעות המתרחשות כשמתקיים מגע ממושך ובלתי אמצעי בין קבוצות הבאות מתרבויות שונות ואת את השינויים שמגע זה גורם לדפוסי התִרּבּות המקוריים של אחת הקבוצות או שתיהן. אופן  הסתגלות של קבוצת המיעוט בקרב קבוצת הרוב, וההשלכות החברתיות השונות של תהליך זה, נבחנו במסגרות תאורטיות שונות שפיתחו שני מודלים מרכזיים: מודל האקולטורציה של ּברי (2005, 1990,Berry), הבוחן את הנכונות לקשר עם הקבוצה האחרת, ומודל הזהות החברתית (1986, 1979, Turner & Tajfel). שני המודלים מתארים את אסטרטגיות הזהּות כפעולות ומחשבות הננקטות על ידי חברים בקבוצת המיעוט באינטראקציה שלהם עם קבוצת הרוב. העמדות של חברי תרבות המיעוט ביחס לתרבות הרוב נקראות "עמדות אקולטורציה".

ברי (1997) הציע מערך המתאר מגוון טיפוסים המשקפים יחסים בין-תרבותיים וגיבש ארבעה דפוסים של אסטרטגיות-התמודדות שחברי קבוצת המיעוט נוקטים במפגש עם תרבות קבוצת הרוב:

• היטמעות: נטישת תרבות המקור כתוצאה מן הרצון לאמץ את תרבות קבוצת הרוב;
• שילוב: שימור תרבות המקור לצד רצון למגע ולקשר עם קבוצת הרוב;
• התבדלות: שמירה מרצון או מכפייה של תרבות המקור וחוסר רצון לקשר עם קבוצת הרוב ואימוץ תרבותה;
• שוליות: ויתור על תרבות המקור ללא אימוץ היבטים מתרבות הרוב. במצב זה, המכונה גם דה-קולטורציה או מחיקת-תרבות, אין מייחסים חשיבות לשימור תרבות המקור וליצירת קשר עם בני תרבות הרוב.

במאמר זה נבחן תהליך השתלבותם של החרדים האקדמאים במשק הישראלי לאור מודלים אלו ומודלים נוספים.