בין פרגמטיזם להתנגדות לאומית

הממצאים שעלו מן המחקר מלמדים על שתי גישות מרכזיות — הגישה הפרגמטית והגישה האידאולוגית:

הגישה הפרגמטית: הורים רבים במזרח ירושלים סבורים כי תוכנית הלימודים הישראלית טובה יותר ומתאימה יותר לילדיהם ולרוח הזמן: הולמת מודלים חינוכיים מודרניים, מעשירה את עולמו של התלמיד באמצעות פיתוח חשיבה עצמאית, מלמדת עברית ובכך פותחת דלתות לעתיד תעסוקתי ומקבלת מימון וסבסוד מהעירייה ומשרד החינוך. 

הגישה האידיאולוגית: בעלי גישה זו מגנים בחריפות את הפעולות הישראליות להרחבת מספר התלמידים הלומדים על פי התוכנית הישראלית. פעולות שלטוניות אלה מוצגות כניסיונות ישראליים להשתמש בחינוך ככלי פוליטי להובלת תהליך של אינדוקטרינציה ישראלית ומחיקת הזהות הפלסטינית של תושבי מזרח ירושלים. 

מחקר זה הוא חלק ראשון ממחקר משותף גדול יותר של מכון ירושלים למחקרי מדיניות והמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בתמיכת קרן פרידריך נאומן לקיום החרויות, אשר יעסוק במרכיבים נוספים של תוכנית החומש הישראלית ובהשפעתה על מזרח ירושלים. במחקר הנוכחי בחרנו להתרכז בסוגיית החינוך משום שהיא מעמתת את תושבי מזרח העיר עם שאלת זהותם. היא פותחת דיון ציבורי וויכוח פנימי נוקב בין מצדדי ההשתלבות באקדמיה ובשוק העבודה הישראליים מטעמים פרגמטיים־תועלתניים ובין השמרנים, המחזיקים בתפיסות לאומיות נוקשות יותר ומדגישים את החשיבות בשמירה על הזהות הפלסטינית ובמאבק מתמיד נגד השלטון הישראלי. הסוגיה מאתגרת גם את הרשות הפלסטינית ומציבה סימן שאלה באשר למעמדה של מזרח ירושלים בהסדר הקבע כבירת המדינה הפלסטינית העתידית.

אודות המחברים:

בן אברהמי, חוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות, מתמחה בחקר היבטים חברתיים ותרבותיים של הקהילות הערביות במזרח העיר.

ד״ר אמנון רמון, היסטוריון, חוקר בכיר במכון ירושלים למחקרי מדיניות וסגן ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד יצחק בן-צבי.

יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ( INSS ). מתמחה בחקר יחסי ישראל-פלסטינים, החברה הפלסטינית, זיקתה לישראל ולהתנחלויות והמערכת הבין-ארגונית הפלסטינית.