השפעת משפט החינוך על בתי הספר החרדיים באנטוורפן: לקחים לישראל

מבוא – מדיניות החינוך באנטוורפן

באחד הימים הראשונים לביקורי באנטוורפן שבבלגיה ארחה אותי מורה חרדית בבית ספר יהודי-חרדי בו היא מלמדת. השיחות המקדימות עמה לא הכינו אותי לתמונה שנגלתה לעיני כשפתחתי את דלת בית הספר – הופתעתי לראות קבוצת בנות חסידיות צועדות בלבוש צנוע ובטור מוקפד בעקבות מורה לא-יהודייה, לבושה בסגנון שאינו חרדי. לאחר מכן, כשישבנו בכיתה, עיינתי בספר לכיתה ה' ממנו לומדות הבנות החרדיות על אמנֹות בין-לאומיות הנוגעות לזכויות האדם. בספר, שנכתב בשפה הפלמית, הוסתרו האיורים שאינם מותאמים לערכי התרבות החרדית במדבקות לבנות. תמונה דומה מצאתי גם בחלק מבתי הספר החרדיים לבנים. באחד מהם הראו לי בגאווה את תמונת ה"קינדר-ּפרלמנט" – מועצת תלמידים הנבחרת בבחירות דמוקרטיות, אשר סיסמתה: "דעתך חשובה לנו".

פיסות אלה מהמציאות היומיומית של בתי הספר החרדיים באנטוורפן סייעו לי להבין כיצד פועלים גלגלי השיניים של מדיניות החינוך המסדירה אותם. הן מעידות על כך שבמציאות משפטית, כלכלית ופוליטית מסוימת קהילות חרדיות מוכנות לערוך ויתורים, גם בתחום החינוך העומד בראש סדר העדיפות התרבותי שלהן. הן ממחישות כיצד נורמות תרבותיות מתכתבות עם הסדרים משפטיים ומסתגלות למציאות המשתנה. המסע הארוך בתוך גלגלי השיניים של מדיניות החינוך עומד בליבו של מחקר זה, אשר בוחן כיצד עיקרון חוקתי של חופש חינוכי מחלחל אל בתי הספר החרדיים באנטוורפן. מסע זה עשוי לעניין לא רק חוקרים המבקשים ללמוד על אחת הקהילות החרדיות הגדולות בעולם, שמערכת החינוך שלה טרם נחקרה, אלא גם מעצבי מדיניות המתחבטים בהסדרת החינוך החרדי וחוקרי משפט ומדיניות חינוך העוסקים בפערים שבין חוק, מדיניות ופרקטיקה.