עיקרי המחקר:

סיווג הפעולות של שימושי הקרקע המוצע בעבודה זו, המבוסס על עקרונות תחבורתיים וסביבתיים, מאפשר לערב פעילויות ללא חשיפה בלתי סבירה למטרדים, תוך הבטחת נגישות נאותה לכל סוגי הפעילויות. 

הגישה החלופית לסיווג הפעולות יאפשר עירוב שימושי קרקע ככלל ולא כחריג. 

יתרה מזו, גישה זו תאפשר לערב שימושים כך שאיכות הסביבה בעיר תישמר או תשופר.

מערך שימושי הקרקע יהלום בצורה טובה יותר את מערך התחבורה מאשר בגישה הנוכחית. 

יתרונה העיקרי של הגישה הוא שהיא מאפשרת לשימושים רבים להתמקם באותו אזור, ללא פגיעה סביבתית או הטלת עומס תחבורתי בלתי סביר. 

גישה זו תאפשר דינאמיות רבה יותר בהחלטות המיקום של פעילויות שונות מכיוון שהצורך בשינויי ייעוד והיתרים לשימושים חורגים יקטן.

גישה זו מאפשרת גמישות גדולה יותר מבחינת מיקום, מאשר השיטה הקיימת. זאת מכיוון, שפעילויות רבות יכולות להתמקם ביותר מאזור אחד.

גישה זו מורידה את אי הוודאות אצל היזם בכך שהחלטות הוועדה גלויות ופשוטות יותר.

מבחינת ועדות התכנון, הגישה המוצעת מפשטת את עבודת בודקי התוכניות.

היתרון התכנוני העיקרי הוא הכוונת השיח התכנוני לעבר הנושאים העיקריים שבהם יש לדון – בפועל, רוב הדיון התכנוני בוועדות סובב כיום סביב הסיווגים. בגישה המוצעת, ייסוב רוב הדיון על המפגעים הסביבתיים של היוזמה הנידונה ועל היבטיה התחבורתיים – שני הגורמים המשפיעים ביותר על מידת ההתאמה של פעילויות לאזורים.