האוכלוסייה החרדית והרשות המקומית (חלק א'): התחלקות ההכנסות בירושלים

מיהי משפחה חרדית?

קל יותר לזהות קבוצת אוכלוסייה המתייחדת בתכונה גלויה שאינה ניתנת לשינוי בקלות. את הקשישים, למשל, אפשר לזהות (ולהגדיר) בכל בסיס נתונים על פי גילם, ואת העולים אפשר להגדיר על פי שנת עלייתם לארץ. אפשר לזהות ולהגדיר מוצאו של
אדם על פי ארץ לידתו או על פי ארץ לידת הוריו, וכך אפשר גם לזהות לאום. לעומת זאת, קשה לזהות בבסיס הנתונים בני אדם שהמשותף ביניהם הוא אורח חייהם. לפיכך, המשימה הראשונה שעמדה בפני החוקר הייתה להגדיר אופרטיבית מיהי משפחה חרדית כדי שאפשר יהיה לבחון אותה במסגרת סקר הכנסות משקי בית.

בעבודה זו מוגדרת משפחה חרדית כמשפחה שאחד מבניה (או יותר) למד או לומד בישיבה שאינה ישיבה תיכונית. הגדרה זו של מיהי משפחה חרדית קרובה לנקודת המבט של החרדים עצמם. מספר משקי הבית העונים להגדרה זו בסקר ההכנסות לשנת
1995 הוא 221, והם מייצגים כ-45 אלף משפחות (249 אלף נפש). אם כן, על פי סקר ההכנסות, שיעור החרדים מתוך כלל האוכלוסייה הישראלית שעונים להגדרה לעיל הוא שישה אחוזים. שיעור זה קרוב לשיעור החרדים במדינה כפי שנמצא בסקר שערך מודיעין אזרחי בספטמבר 1996 בהזמנת תנועת מימד. על פי סקר ההכנסות לשנת 1995, כ-40 אחוז מהמשפחות החרדיות מתגוררות בירושלים וכ-27 אחוז מהן בבני ברק.

הגדרה זו דורשת מידה של זהירות. ראשית, אין בידינו מידע על אלה שסירבו לשתף פעולה עם סוקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ייתכן ששיעור המסרבים בקרב קבוצה מסוימת באוכלוסייה גדול יותר. שנית, יש לשער שלא תמיד התשובות
בנוגע לסוג בית הספר האחרון שבו למד המרואיין מדויקות. שלישית, בהגדרה לעיל לא נכללות משפחות שרואות את עצמן חרדיות אך אף אחד מבני המשפחה לא למד בישיבה. למשל, במקרה של מרואיין שבעת עריכת סקר ההכנסות היה בתהליך חזרה
בתשובה אך עדיין לא הצטרף לישיבה. עם זאת, לא נראה שהסתייגויות אלה משפיעות על התוצאות באופן ניכר.