האוכלוסייה החרדית והרשות המקומית (חלק ב'): השפעת הרכב האוכלוסייה בירושלים על תקציב העירייה

סיכום ודיון

דרגת ההשתתפות בכוח העבודה של האוכלוסייה החרדית נמוכה, ובעקבותיה גם רמת ההכנסה הכספית. בנוסף, החברה החרדית מאופיינת בשיעור ילודה גבוה למדי, המתורגם לרמת הכנסה לנפש נמוכה עוד יותר. כתוצאה מכך, חלק גדול מן האוכלוסייה החרדית נהנה מתשלום ארנונה מופחת הודות למערכת פטורים והנחות, שנועדה בעיקרה להקל על השכבות החלשות. השאיפה למתן שירותים עירוניים שווים לכל תושבי ירושלים יחד עם הפערים הגדולים בתשלום הארנונה לרעת האוכלוסייה הלא-חרדית יוצרים פוטנציאל לגירעון תקציבי.

ממצאי עבודה זו מצביעים על כך שההוצאות לאספקת שירותים עירוניים לאוכלוסייה החרדית עולות בקצב מהיר מזה של ההכנסות מארנונה שניתן לגבות (על פי מערכת התקנות הנוכחית) מאוכלוסייה זו. הגירעון התקציבי והחוב העירוני עלולים, בהיעדר מקורות מימון חלופיים, להתבטא בנטל גבוה יותר על האוכלוסייה הלא-חרדית, דהיינו, שיעורי ארנונה גבוהים או הוצאה עירונית. כבר כיום ניתן למצוא ביטוי לפגיעה בתחומים מסוימים, ביניהם תחום החינוך: על פי נתוני עיריית ירושלים ההוצאה העירונית לתושב בתחום זה עומדת על 2,444 ש"ח לעומת 8,101 ש"ח בתל אביב.

שיעור הריבוי הגבוה של האוכלוסייה החרדית דוחף כלפי מעלה את משקלם של בעלי ההכנסה הנמוכה בירושלים. כתוצאה מכך, שיעור עליית ההכנסות מארנונה למגורים אינו מצליח להדביק את קצב הגידול של ההוצאה העירונית הנדרשת כדי לשמור על רמה קבועה לנפש של שירותים עירוניים. על פני זמן הגירעון התקציבי הולך ותופח, והסימולציה הבסיסית מצביעה על חוב עירוני של כ-800 אלף ש״ח בתום 25 שנה. רמת החוב הזו קרובה לגובה החוב הנוכחי של עיריית ירושלים. חוב זה נובע מצבירת גירעונות תקציביים בתחום ארנונה למגורים בלבד.

סימולציות אלו מספקות מידע לקובעי המדיניות באשר לצעדים הנחוצים כדי להימנע מצבירה מוגזמת של גירעונות תקציביים. שימוש אחר שניתן אולי לעשות בסימולציה זו הוא לפרשה כתיאור מקורב של התפתחויות העבר. כלומר, רמת ההכנסות מארנונה, היקף ההוצאה העירונית לשירותים חברתיים, הגירעון התקציבי והחוב העירוני של עיריית ירושלים כיום הם תוצאה של השפעת הגידול הלא-אחיד של האוכלוסייה הירושלמית בשני העשורים האחרונים.