הגירה לירושלים וממנה 2016 - מאפייני המהגרים
פרסום מס' 507
הירשמו לניוזלטר של המכון
קבלו מאיתנו עדכונים מפעם לפעם
שנת פרסום: 2020
מחקר זה הוא חלק מסדרת מחקרים שעורך מכון ירושלים למחקרי מדיניות עבור משרד ירושלים ומורשת במסגרת תכנית ׳היובל׳ לפיתוחה הכלכלי של ירושלים. מחקר ההגירה הראשון במסגרת תכנית זו נערך בשנת 2012 , והוא מתעדכן מאז מדי שנה.
המחקר הנוכחי מתייחס לשנת 2017 ובוחן את היקפי ההגירה, מאפייני המהגרים, יישובי מוצא ויעד של המהגרים ועוד.
בשנת 2017 עברו לגור בירושלים מיישובים אחרים בארץ 11,100 תושבים חדשים, זאת לעומת שנת 2016 , שבה מספר הנכנסים (עוברים מיישובים אחרים לירושלים) עמד על 9,700. מספר הנכנסים בשנת 2017 היה הגבוה ביותר שנרשם
מאז שנת 2010 , בה נרשם מספר נכנסים דומה.
בקרב הנכנסים לעיר בלט חלקם הגבוה של תושבי יישובי סובב ירושלים — 40% , וכן חלקם של תושבי סובב תל אביב — 34% .
היישובים העיקריים שמהם עברו לגור בירושלים היו:
בני ברק, בית שמש, תל אביב, מעלה אדומים וביתר עילית. יוצא אפוא שהיישובים שמהם עברו לירושלים תושבים חדשים מגוונים באופיים וכוללים יישובים חילונים, דתיים וחרדים.
בשנת 2017 עזבו את ירושלים ליישובים אחרים בארץ 17,100 תושבים. מספר העוזבים בשנה זו היה נמוך במעט בהשוואה לשנת 2016 , בה עזבו את העיר 17,700 תושבים.
נמצא כי לסובב ירושלים (יהודה ושומרון ומחוז ירושלים) כושר משיכה גבוה מאוד לעוזבים את העיר — 46% מהם עברו לאזור זה. כשליש (35%) עברו ליישובים בסובב תל אביב (מחוז תל אביב ומחוז המרכז).
היישובים העיקריים שאליהם עברו העוזבים היו:
תל אביב, בית שמש, ביתר עילית , גבעת זאב, מודיעין־מכבים־רעות ובני ברק. פירושו של דבר שהעוזבים את ירושלים מגוונים באופיים וכוללים יישובים חילונים, דתיים וחרדים.
הגירה אל ירושלים – מאפייני המהגרים והמניעים להגירה
2004 | מחברים: ד"ר מאיה חושן, ישראל (לוליק) קמחי, מיכל קורח, איתי גרינשפן
הגירה לירושלים וממנה - מסמך מסכם: תכנית מרום
2015 | מחברים: מיכל קורח, ד"ר מאיה חושן