שוליות כפולה: פלסטינים ישראלים בירושלים
סדרת דפי רקע לקובעי מדיניות מס' 18
יונים בשמי ירושלים: תהליך השלום והעיר 1999-1977
פרסום מס' 81
שנת פרסום: 2007
מיה כהנוב, וליד סלאם, רמי נסראללה, ינה נוימן
מחקר זה הוא פרי יוזמה של ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (אונסק"ו) ובמסגרת התכנית "חברות אזרחיות בדיאלוג" − תכנית שמטרתה ליצור תנאים לדיאלוג אפקטיבי בין חברות אזרחיות הנתונות בסכסוך. אונסק"ו החליט להשיק את המחקר המקדים הזה, העוסק ביוזמות דיאלוג ושיתוף פעולה בחברה האזרחית הפלסטינית והישראלית בין השאר כדי לסייע בעיצובם של מיזמים עתידיים במסגרת תכנית זו.
הדו"ח בוחן בעין ביקורתית את שיתופי הפעולה שהתקיימו בשנים האחרונות לקידום תהליך השלום ומציע קווים מנחים לשיתופי פעולה עתידיים, תוך התייחסות למצב הסכסוך ולאי-סימטריה השוררת בין הצדדים. המחקר מצביע על הצורך בהערכה שוטפת וביקורתית של תהליכי שיתוף פעולה, וזאת על מנת לקדם תהליכים באופן אפקטיבי יותר כדי לענות על צורכיהם הבסיסיים של הצדדים וכדי לסייע לתומכים החיצוניים לעקוב מקרוב אחר המגעים הנעשים בתמיכתם.
רשומות מסמינר על חברות אזרחית בדיאלוג
בעקבות השלמת הדוח הישראלי-פלסטיני המשותף: "שיתוף הפעולה בין ארגונים פלסטיניים וישראליים — מחקר הערכה", ערכו מכון ירושלים לחקר ישראל (JIIS) והמרכז הבינלאומי לשיתוף פעולה ושלום (IPCC) סמינר בתמיכת אונסקו. מטרת הסמינר הייתה כפולה: לשתף את הארגונים הפלסטיניים והישראליים העובדים בשטח בממצאי המחקר במגמה לקדם את הדיון בסוגיות המרכזיות ולקבל משוב והמלצות נוספות שיש לשלב בדוח הסופי המוגש לאונסקו.
הסמינר כלל שלושה מושבים: בראשון הוצגו הממצאים העיקריים של מחקר ההערכה על ידי החוקרים הראשיים הישראלים והפלסטינים — ד"ר מיה כהנוב וווליד סאלם — ועל דבריהם הגיבו ד"ר עדנאן עבד-אל-ראזק וד"ר הלנה דה-סוויליה; במושב השני התקיים דיון פתוח בסוגיות המרכזיות שעלו בהקשר לנושא שיתוף הפעולה; במושב השלישי התמקד הדיון בנושא ההערכה.
להלן מספר המלצות מרכזיות שעלו ביום עיון זה:
ארגונים היוצרים שותפות צריכים לדון ולהסכים על הפרספקטיבה התיאורטית והאידיאולוגית המנחה את פעילויותיהם.
יש להציב מטרות צנועות יותר מ'עשיית שלום', משהו מצומצם יותר כמו אימוץ נקודת המבט של אחרים או יצירה הדרגתית ומשותפת של מאסה של אנשים שיהיו מעורבים בעניין.
משתתפים אחדים המליצו המלצה כללית על התבוננות פנימה / ביקורת עצמית של כל צד ועל זיהוי חסרונותיו וחלקו בכישלון של שיתוף הפעולה. הוצע גם לנהל דיאלוג פנימי על הנושאים הרגישים בכל חברה.
יש להשקיע בסוכנים טבעיים של שינוי – כגון מורים, פעילויות תרבות ותנועות חברתיות – במקום ביחידים ובארגונים שמינו את עצמם.
איחוד מאמצים: "קבוצות שלום ויחידים צריכים להתמקד מפעם לפעם בעניין אחד ויחיד ולקדם סביבו התגייסות המונית".
יש לפעול למען התמקצעות של התחום: "עלינו לקבוע כמה סטנדרטים ומבנים שיסייעו לנו להגדיר את הזהות המקצועית של אלה המעורבים בתחום. גישה זו תסייע לנו להחליט כיצד אנו נפגשים, מה אנו עושים ומה יהיו המודלים לשיתוף פעולה".
יש להרחיב את אוכלוסיית היעד כך שתכלול אוכלוסייה מגוונת יותר (כגון – תנועות עממיות, נשים, אסירים לשעבר).
חשוב לדון בשותפות עוד בשלבים המוקדמים ביותר, להמשיג אותה ולהסכים עליה. לאחר מכן יש לדון בה באופן שוטף במהלך התפתחות התכנית והיחסים. חשוב לבנות צוות, לעסוק בדינמיקה בין-קבוצתית וללמוד ממודלים להסלמת סכסוכים.
הוזכרו דרכים אחדות להתמודד עם א-סימטריה. אחת מהן כוללת את השימוש בידע של הצד החזק להעצמת הצד החלש. הצעה נוספת הייתה לטפח הדדיות במקום ליצור סימטריה.
מבעד לתקרת הזכוכית - פלסטינים וישראלים בשוק התעסוקה בירושלים
פרסום מס' 471
2017 | מחברים: ד"ר מריק שטרן, אחמד אסמר
הסכסוך ותהליך השלום הישראלי - פלסטיני
בניית מדיניות חברתית-כלכלית לפיתוח מזרח ירושלים
מיפוי השכונות הערביות במזרח ירושלים