סגור

תקציר

שנת פרסום: 2012

מחברים:

רעות מרציאנו, דן קאופמן

בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית במספר הגברים החרדים הרוכשים תארים אקדמאיים. בהמשך ללימודיהם מבקשים הגברים החרדים להשתלב בשוק התעסוקה הכללי. מדובר בתהליך הנמצא בראשיתו וצפוי להתגבר בשנים הקרובות. על רקע התבדלותה של החברה החרדית בעשורים האחרונים, והיותם של החרדים קבוצת מיעוט בשוק העבודה הישראלי ניתן לצפות כי לקבוצה זו נכונו קשיים בהשתלבות בשוק העבודה. סביר להניח שקשיים אלו יימצאו הן על רקע סטיגמות ודעות קדומות בקרב מעסיקים, כפי שאף ניתן ללמוד ממחקרים שנערכו בעניין בעבר, והן נוכח היעדר המיומנות והניסיון בשוק התעסוקה של בוגרים חרדים צעירים.

מחקר זה מבקש לבדוק את הצלחתם של האקדמאים החרדים במציאת עבודה בתום לימודיהם ולברר את יחס שוק העבודה כלפיהם. בירור זה נעשה על ידי מחקר השוואתי. במהלך המחקר הועברו שאלונים לבוגרים חרדים ולא חרדים של אותו מוסד לימודים על מנת להשוות בין תהליכי ההשתלבות שלהם בשוק
התעסוקה, בדגש על כמות התשובות ממעסיקים, זמני חיפוש העבודה, גובה שכרם וכיו"ב. במקביל להפצת השאלונים נערכו גם ראיונות עם בוגרים חרדים
העובדים כשכירים במטרה ללמוד מהם על תהליך חיפוש העבודה.

עיקרי הממצאים

  • בוגרים חרדים זכו להיקפים נמוכים יותר של מענה (כלשהו) משוק העבודה בתגובה לשליחת קורות חיים. הבדלים אלו נמצאו מובהקים.
  • הבוגרים החרדים זומנו בממוצע לפחות ראיונות עבודה לעומת הבוגרים הלא-חרדים (13.2 לעומת 0.1). הבדלים אלו נמצאו מובהקים, ואף נערכו רגרסיות על מנת לשלוט על השפעתם של משתנים נוספים. כמו כן, הבוגרים התקבלו למספר נמוך יותר של משרות.
  • משך תהליך חיפוש העבודה הממוצע עבור חרדים היה ארוך משל הלא חרדים (38.3 חודשים לעומת 3.1 חודשים). גם הבדלים אלו נמצאו מובהקים סטטיסטית.
  • הבוגרים החרדים רוכזו ברובם בקבוצות השכר הנמוכות לעומת הבוגרים הלא חרדים, אולם ההבדלים בין הקבוצות לא נמצאו מובהקים.
  • גברים חרדים פנו באופן בולט לעבודה עצמאית על פני שכירה, בשיעור גבוה יותר מהגברים הלא חרדים. 11% מהחרדים העידו כי הם עובדים כעצמאיים לעומת 20%. גם תוצאות אלו נמצאו מובהקות סטטיסטית.
  • בניגוד להשערות המחקר, לא נמצאו הבדלים ברורים בין הנכונות של הנשאלים החרדים והלא-חרדים לערוך שינוי במקום מגוריהם לטובת הצעת עבודה או קידום במקום עבודתם.