הגורמים לחדשנות סביבתית העולים מהמחקר:

• ברוב המקרים ביצעו המפעלים פרויקטים של חדשנות סביבתית הן מסיבות סביבתיות והן מסיבות כלכליות.
• פעילויות של המשרד להגנת הסביבה כגון התניית רישוי עסק במילוי דרישות סביבתיות, הקצאת היתרי רעלים ומענקים לפרויקטים של הפחתת פסולת מסוכנת סייעו להתפתחות החדשנות הסביבתית.
• מנגד, מפעלים שהמשרד להגנת הסביבה ביצע בהם אכיפה סביבתית נטו לבצע חדשנות סביבתית פחות מהאחרים. מפעלים אלו לא יכלו להרשות לעצמם להסתכן עוד, לאחר ש"עלו על הכוונת" המשפטית של המשרד, גם אם חדשנות סביבתית הייתה עשויה להשתלם להם מבחינה כלכלית ועסקית, ולכן הם פתרו את בעיותיהם הסביבתיות בדרכים קונבנציונליות.
• קשר עם חברות בחו"ל.
• כתבות סביבתיות שליליות המתפרסמות בעיתונים על המפעלים.
• קיומה של מערכת לניהול סביבתי (14001 ISO).
• במחקר נמצא כשל שוק של החדשנות הסביבתית הנובע מהתערבות הממשל ולכן הוא מכונה ״כשל ממשל״ (Failure Government). הכשל נובע מחוסר הוודאות המאפיין את תוצאות החדשנות הטכנולוגית לעומת תקנות סביבתיות הדורשות עמידה ללא פשרות בתקני פליטה. נוצר מצב שמפעלים נענשים על אי-עמידה בתקני פליטה אולם אינם מתוגמלים על הפחתת הזיהום אל מתחת לתקן באמצעות הפתרון החדשני. לכן המפעלים אינם מבצעים פרויקטים שלציבור ולמדינה כדאי שיבצעו.
• הנכונות של מפעלים לבצע חדשנות סביבתית תלויה בשלב מחזור החיים של הייצור שהם נתונים בו.

המלצות המחקר:

1. שיפור התיאום בעבודה בין המשרדים הממשלתיים הקשורים לחדשנות סביבתית, בעיקר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה והמשרד להגנת הסביבה.
2. שינוי התמהיל של התקינה הסביבתית — הגדלת חלקם של הכלים הכלכליים והפחתת חלקם של התקנים.
3. מתן תמיכות ממשלתיות ישירות לפרויקטים של חדשנות סביבתית במפעלים.
4. רתימת תכניות ממשלתיות קיימות לתמיכה בידע ובשיפור יכולות טכנולוגיות לביצוע חדשנות סביבתית והטמעת שיקולים סביבתיים בתהליך קבלת ההחלטות בתכניות אלו.
5. הקמת מרכז לאימות של טכנולוגיות סביבתיות וסיוע לחברות המתמחות בפיתוח ואספקה של פתרונות סביבתיים.
6. מתן תמריצים וסיוע ישיר לחברות המציעות למפעלים פתרונות סביבתיים.
7. עידוד פתרונות עסקיים להעברת האחריות הסביבתית מן המפעלים לספקי הטכנולוגיות הסביבתיות.
8. התמקדות של הרשויות הסביבתיות בשלבים שחברות מתכננות ומקימות מפעלים וקווי ייצור חדשים, וכן שיקוף של תחזית לדרישות סביבתיות שהרשויות יציבו בעתיד לפני המפעל ודרישה לקבל מהמפעל הערכה על תגובתו לדרישות אלו. הדבר יאפשר למפעלים להכין תשתית לחדשנות סביבתית עתידית כבר בזמן התכנון של המפעל החדש.