רקע:

הרגולציה הסביבתית היא תופעה חברתית צעירה יחסית. בישראל לא תפסה אכיפת חוקי הסביבה מקום חשוב לפני תחילת שנות ה-90. הרגולציה הסביבתית המצווה אשר נשענת על סטנדרטים נוקשים ועל אכיפה פלילית, עומדת בעשור האחרון תחת לחצים-ביקורת מתמשכים מכיוונים שונים. במחקר זה ייבּחנו היעדים הפיזיים וההתנהגותיים של הרגולציה הסביבתית ותיבחן השאלה כיצד מושגים יעדים אלה באמצעות אכיפה ִשלטונית נגד מי שהפרו את הרגולציה. המחקר עוסק בפעולות האכיפה שלטוניות, בניגוד לפעולות האכיפה הפרטיות, שיש בהן כדי להביא לציות וליישום הרגולציה. המחקר מתייחס במתכוון לרגולציה הסביבתית ולא לחקיקה סביבתית במובנהּ המשפטי הצר. בדרך כלל נבחנת הרגולציה הסביבתית כמכלול שלם של כלים לעידוד הציות ואכיפה, בעוד שהעיסוק מתמקד בהבדלים האפשריים ביעדי ההסדרה הסביבתיים, הכלכליים והחברתיים.

כדי לאפשר לרגולציה להגביר את רמת האדפטיביות והלמידה, מציע מחקר זה ערכת אינדיקטורים ואינדקס שמסייעים במעקב אחר אפקטיביות האכיפה. באמצעות המדדים שנכללו בערכה ובאינדקס, נאסף מידע הנותן בידי מערכת האכיפה את הבסיס האמפירי הדרוש לה להבנת השפעת האכיפה על הסביבה הפיזית והאנושית כאחת. המידע מאפשר גם לאפיין את השפעות הגומלין בין חלקיה הרבים של מערכת האכיפה. ניתוח המידע המוצג במדדים מניח תשתית עובדתית להסקת מסקנות על אפקטיביות האכיפה בהשגת יעדיה. מסקנות אלו, השופכות אור על הדרכים לחזק את אפקטיביות מערכת האכיפה, מהוות תשתית ראויה לתכנון שינויים ברגולציה הקיימת. תהליך הלימוד באמצעות מדדים הוא אפוא רפלקסיבי. הוא נשען על מדידת הביצועים של הרגולציה הסביבתית לאחר מעשה. הלימוד הרפלקסיבי מאפשר לקבל החלטות מושכּלות יותר על קשת רחבה של נושאים סביבתיים מורכבים ולתקן את הרגולציה הסביבתית בהתאם. מתוך כוונה לעודד דפוס רפלקסיבי ולומד של הרגולציה הסביבתית, נעשו במחקר כמה צעדים לפיתוח תפיסה חדשה לעיצוב מדדים של אכיפה וציות. המחקר מפתח מודל קודם, שהוצע על ידי ה-INECE, אך מבסס אותו תאורטית. תרומתו העיקרית של מחקר זה היא ביצירת בהירות רבה יותר בשלב זיהוי האינדיקטורים. המודל שהוצע כאן קושר בין יעדי האכיפה הסביבתית, אסטרטגיות האכיפה, ואמצעי האכיפה, לבין האינדיקטורים שבערכּה ובאינדקס.