ירושלים כיעד להגירה פנימית של צעירות פלסטיניות-ישראליות
תקציר
שנת פרסום: 2008
אסמהאן מסרי-חרזאללה
מחקר זה עוסק בהגירתן של צעירות פלסטיניות-ישראליות מיישובים ערביים ברחבי ישראל לירושלים ובבחירתן להשתקע בעיר ולא לחזור למקום הולדתן. נבחנים השיקולים המנחים את החלטתן הראשונית של הצעירות הפלסטיניות-הישראליות להגיע לירושלים לצורכי לימודים או עבודה והחלטתן עם הזמן להמשיך ולהשתקע בעיר. מלבד זאת, נבחנים מאפייניהן של צעירות אלו, מאפייניה הייחודיים של ירושלים כעיר קולטת הגירה, אזורי המגורים המועדפים על הפלסטיניות-הישראליות בתוך ירושלים ותמורות חברתיות-כלכליות בחייהן אחרי המעבר לירושלים.
שאלות המחקר
המחקר הנוכחי עסק בשלוש השאלות הבאות:
1. מהם השיקולים המנחים את הצעירות הפלסטיניות־הישראליות לעבור לירושלים, ובפרט להשתקע בה לאורך זמן ולא לחזור ליישובי המוצא המקוריים לאחר תקופת שהייה זמנית?
2 .מהם המאפיינים הייחודיים לצעירות הפלסטיניות-הישראליות המהגרות לירושלים ולאלו שהמשיכו לאורך זמן להתגורר בה ולא חזרו ליישובי המוצא שלהן?
3. מהי התפרוסת המרחבית של הצעירות הפלסטיניות-הישראליות בירושלים, וכיצד ניתן להסבירה?
כלי המחקר
כלי המחקר היה שאלון מובנה שהורכב בעיקר משאלות סגורות, אך כלל גם שאלות פתוחות שמטרתן חיזוק המהימנות והתוקף של התשובות לשאלות הסגורות. המדגם כלל 50 צעירות (רווקות) פלסטיניות-ישראליות שהגיעו מיישובים ערביים שונים והשתקעו בירושלים למטרות לימודים או עבודה בגילאים 22-43.
המדגם נבנה בשיטת ״כדור שלג״, שלפיה כל מרואיינת ממליצה מי תהיה המרואיינת הבאה בתור על סמך היכרויותיה. שיטה זו נמצאה מתאימה למחקר מכיוון שלא קיים מאגר מידע שניתן לקבל ממנו רשימות נתונים על צעירות פלסטיניות-ישראליות שהיגרו מיישובים ערביים שונים לירושלים, ומכיוון שמדובר באוכלוסייה קטנה.