החברה החרדית: מקורות, מגמות ותהליכים
פרסום מס' 41
שנת פרסום: 2014
מלאכי קרנצלר
עמירם גונן
במסגרת הספרות המחקרית על החרדים בישראל, אך גם במקום משלו, התעצב תחום מחקר ייחודי – מחקרי מדיניות על החרדים. מחקר זה עומד על חשיבות תחום מחקר זה, ייחודו, הנושאים המרכזיים שבהם הוא עוסק, התמות המרכזיות המאפיינות אותו ותהליך התפתחותו של ידע זה.
המאמר מראה כי ידע זה התאפיין במעבר מהתמקדות בסוגיות ברמה מקומית, כמו יחסי חרדים-חילוניים בירושלים, להתמקדות בסוגיות ברמה לאומית, כמו השפעת החרדים על הכלכלה הישראלית. המאמר מראה גם כי המחקרים שנכללים במסגרת ידע זה האיצו שינויים בחברה החרדית ובחנו את התרחשותם. טענה נוספת היא כי ידע זה משקף גם שינוי ביחסי הכוח בין החברה הסובבת לחברה החרדית.
דיון מסכם: מחקרי מדיניות כמשקפים ומעצבים שינויים חברתיים ויחסי כוח
התפיסה הבסיסית הרווחת במחקר על החרדים ובשיח הציבורי היא שהחברה החרדית תלויה בחברה הישראלית המודרנית. אך ניתן לראות את הדברים גם מזווית אחרת: החרדים מצליחים לקיים למעשה חברה משלהם, עם או בלי החברה הישראלית מודרנית.
בעוד שהתזה המרכזית בחקר החרדים מדברת על יחסי תלות כלכליים וביטחוניים מוחלטים של החברה החרדית בחברה הישראלית הסובבת אותה, נראה כי המצב החל להתהפך. החברה הישראלית זקוקה לכוח אדם חרדי שיתגייס לצבא, על רקע הירידה בשיעורי הגיוס מקרב החברה הכללית ובשל גידולו הדמוגרפי העצום של הציבור החרדי. החברה הישראלית זקוקה לכניסת החרדים בשיעורים גבוהים לעולם הכלכלי המודרני כדי לקדם את מצבה הכלכלי של המדינה. החרדים, לעומת זאת, יכולים להתקיים ללא צבא. הם מוכיחים כי יש ביכולתם להתקיים ברמה כלכלית הנחשבת לנמוכה בעיניים ישראליות-בורגניות והם מראים יכולת שרידות וקיום בתנאים כלכליים שונים. לכן להשקפה בדבר יחסי-תלות של החברה החרדית בחברה הישראלית הסובבת יש להוסיף גם השקפה נגדית המבטאת יחסי-תלות הפוכים של החברה הישראלית בחברה החרדית.
מחקרי המדיניות שמאמר זה עסק בהם נועדו לחולל שינוי בחברה החרדית והם אף השיגו את מטרותיהם במידה ניכרת. אך בה בעת נראה שמחקרים אלה טומנים בחובם גם הבנה סמויה כי בין החברה החרדית לבין החברה הישראלית הכללית הולכים ומסתמנים לאחרונה יחסים מורכבים הרבה יותר.