לקחים מדיניים שניתן להפיק:

1. כל שטח קרקע שהיה בעבר בעל חשיבות למורשת הדתית והתרבותית של קהילת מיעוט או שהיה אתר קבורה, עלול לשמש מקור לסכסוך כשמשנים את ייעודו – על יזמים וגורמי תכנון והקצאת קרקע להתייחס לכך עוד בשלב הפעולות לאישור ההקצאה או הבנייה.
2. פעולות שאפיינו את רשויות המדינה בראשיתה, וכללו בין השאר שינוי ייעוד של בתי-קברות מוסלמיים תוך כדי קבלת אישור של קאדי מוסלמי, אינן יכולות לעבור היום מבלי שיגבו מחיר כבד בתחום המדיני והבינלאומי.
3. הצנעה או הסתרה של מורשת של חלקת בנייה מעיני הציבור אינה מועילה וסופה להיחשף ולהחריף את צעדי הצד המתנגד.
4. פעולותיהם של גופים יהודים ושל ממשלת ישראל לשמר בתי-קברות יהודים במדינות אחרות עלולה להיפגע מתהליך הפגיעה בבתי-קברות היסטוריים בארץ.
5. יש לשקול הקמת גוף בין-דתי מיוחד בחסות המדינה שתפקידו יהיה לדון בסכסוכים על מקומות קדושים – ביהמ"ש אינו הזירה המתאימה לסכסוך כזה משום שהיא מכריעה בזירה המקומית בלבד. הצד המפסיד עדיין יכול להעתיקו לזירות אחרות (כמו הזירה הבינלאומית) ולהתמקד בזכויות אדם וזכויות מיעוטים – נושאים בהם לקהילה הבינלאומית רגישות רבה.