פיתוח כלכלי-אזורי של הגליל: אסטרטגיות לפיתוח אשכול מדעי החיים
תקציר
שנת פרסום: 2012
פיתוח כלכלי-אזורי הוא חלק מסדר היום של קובעי מדיניות ברחבי העולם. האתגר המרכזי בפיתוח כלכלי-אזורי הוא עיצובן של חבילות מדיניות יעילות אשר תובלנה לשגשוג כלכלי וחברתי ברמה האזורית. לשם כך נדרשת מתודולוגיה סדורה וברת יישום. האיחוד האירופי משקיע משאבים רבים בחקירת התחום של פיתוח אזורי ולאחרונה אימץ לחיקו את המושג "התמחות חכמה" (Smart Specialization). היתרונות התחרותיים נקבעים על פי משאבים טבעיים, בסיס מדעי, כוח אדם מיומן, מקורות פיננסיים, תשתיות ופעילות עסקית.
במסגרת זו נבחנות מתודולוגיות שונות שמטרתן, בין היתר, להעריך את העוצמות והחולשות של האזור המדובר; לזהות את מנועי הצמיחה והחדשנות; להעריך את הצרכים; להגדיר מטרות מציאותיות; לבחור תחומי התמחות ולעצב חבילות מדיניות ברמה האזורית. מדינת ישראל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל וגורמים נוספים שמו להם מטרה לקדם פיתוח אזורי-כלכלי של הגליל. תחום מדעי החיים נבחר כתחום מוביל באזור הגליל, וביטויו הקמה של בית הספר לרפואה בצפת באוקטובר 2011.
יישום המתודולוגיה של פרויקט TARGET באזור הגליל
פרויקט המחקר "טרגט" (TARGET), שבוצע על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל יחד עם שותפים ברחבי אירופה, פיתח מתודולוגיה שיכולה לשמש בסיס לעיצוב והוצאה לפועל של מדיניות לפיתוח כלכלי-אזורי גם במקרים בהם הסקטור כבר נבחר ותועדף, כפי שקרה באזור הגליל.
שאלת המחקר – כיצד לעצב חבילת מדיניות אפקטיביות לצורך פיתוח אשכול בביו-טכנולוגיה באזור הגליל?
המטרה – צמיחה של אזור הגליל המאופיינים בשגשוג כלכלי ושיעור תעסוקה גבוה באמצעות יצירת מערכת חדשנות מתפקדת בסקטור הביו-טכנולוגיה.
התוצר – ארגז כלים לקובעי מדיניות לצורך יישום של מדיניות ממוקדת באזור הגליל, שיכלול מיפוי של היכולות בביו-טכנולוגיה, הגדרת המטרות הספציפיות והצעדים הנדרשים למימושן.
התהליך – שאלת המחקר נבחנה באמצעות תהליך בן שישה שלבים:
- מיפוי יכולות האזור בסקטור הביו-טכנולוגיה
- בחינת הצרכים של אזור הגליל
- הגדרת המטרה
- ביצוע תחזיות
- יצירת מנגנוני מדיניות ברי יישום
- הערכות מדיניות שוטפות