מיפוי ההון האנושי בקרב צעירים וצעירות ממזרח ירושלים

המחקר כלל סקר ייעודי נרחב במזרח ירושלים. בסקר השתתפו 1,500 משיבים בגיל 18–35, גברים ונשים. ככל הידוע לנו, זהו הסקר הגדול ביותר שנעשה במזרח ירושלים עד כה, ולפיכך, ממצאיו יוכלו לספק תובנות חדשות וידע רב שלא היה נגיש עד כה. נוסף על כך, התקיימו שתי קבוצות מיקוד, ונערך שולחן עגול כדי לדון בסוגיות שעלו ובפתרונות אפשריים.

תמונת מצב ותובנות מרכזיות

מאפייני השכלה ותעסוקה

• התושבים הצעירים במזרח ירושלים משכילים יחסית, ושיעור בעלי ההשכלה הגבוהה מביניהם גבוה מהשיעור המקביל בקרב הצעירים ערביי ישראל. רוב הצעירים בעלי תעודת הבגרות הם בוגרי תוכנית הלימודים הפלסטינית (תווג׳יהי), ורק מעטים הם בוגרי תוכנית הלימודים הישראלית. 
• רוב הגברים הצעירים הערבים בירושלים עובדים, ובשיעורים דומים לערבים בישראל. לעומתם, שיעור התעסוקה של נשים ערביות צעירות בירושלים נמוך משיעור התעסוקה של נשים ערביות בישראל, ואחוז גבוה מהנשים הצעירות המזרח ירושלמיות לא עבדו מעולם. 
• שכר הנשים המזרח ירושלמיות נמוך מאוד, ועומד בממוצע על כ-5000-3000 ש״ח בחודש, אף שרוב הנשים העובדות העידו כי הן עובדות במשרה מלאה. 
• רק רבע מהגברים השיבו כי הם נפגשים עם יהודים במקום עבודתם, ובקרב הנשים השיעורים נמוכים אף יותר.

הקשר בין השכלה לתעסוקה

• רוב בוגרי תוכנית הלימודים הפלסטינית המשיכו ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות פלסטיניות. מחצית מבוגרי תוכנית הלימודים הפלסטינית לא עבדו מעולם. 
• בקרב בעלי תעודת הבגרות, רק מעטים הם בוגרי תוכנית הלימודים הישראלית, ורובם הלכו ללמוד באוניברסיטאות ישראליות. 66% מבוגרי תוכנית הלימודים הישראלית השתלבו בשוק העבודה ועובדים כיום. 
• בקרב בוגרי תוכנית הלימודים הפלסטינית, לסוג הבגרות — הומנית או ריאלית — לא הייתה השפעה על בחירת מיקום מוסד הלימודים או על מידת ההשתלבות בשוק העבודה. 
• צעירים שלמדו במוסדות אקדמיים ישראליים השתלבו בשוק העבודה בשיעורים גבוהים, ורובם עובדים כיום. 
• צעירים רבים ציינו כי הלכו ללמוד באוניברסיטאות מחוץ לישראל בגלל הנוחות וכדי ״לדלג״ על מחסום השפה והתרבות, אך לא ידעו שבחירה זו תשפיע באופן מכריע על עתידם המקצועי. מן המחקר עולה החשיבות של חיזוק מערך ההכוונה והחשיפה למסלולי הלימודים האקדמיים ולמשמעות הבחירה בהם כבר בבית הספר התיכון. 
• הצעירים שלמדו מקצועות ריאליים באקדמיה השתלבו בשוק העבודה בשיעורים גבוהים. עם זאת, חלק הארי של הפונים ללימודי השכלה גבוהה, לומדים מקצועות הומניים, כמו סוציולוגיה, מדעי הרוח ועבודה סוציאלית, וכבוגרים הם מתקשים להשתלב בשוק העבודה ולעסוק בתחום שלמדו. 
• בקרב אוכלוסיית המחקר נמצא כי השכלה גבוהה אינה מובילה בהכרח לשכר גבוה יותר. בקרב הגברים נמצא כי להשכלה גבוהה אין השפעה על גובה השכר, ובקרב הנשים נמצא כי ישנה תשואה שלילית להשכלה, ונשים ללא השכלה גבוהה משתכרות בממוצע יותר מעמיתותיהן בעלות ההשכלה הגבוהה.

חסמים להשתלבות בשוק העבודה

מן המחקר עלו מספר חסמים מרכזיים להשתלבות צעירים ממזרח ירושלים בשוק העבודה –

• חסם מגדרי־תרבותי: אף שהנשים במזרח ירושלים משכילות יותר מן הגברים, 69% הן לא עבדו מעולם. כמו כן, נשים ציינו כי הן לא מקבלות תמיכה מהסביבה הקרובה בכל הנוגע לשילוב חיי משפחה ועבודה. 
• מחסור במעונות יום: 52% מההורים העידו כי ילדיהם בגילים 0–3 שוהים עם אימם בבית ואינם נשלחים למסגרות יום. 
• נגישות ותשתיות: מחסור בנגישות תחבורתית למערב ירושלים ולאזורי התעסוקה מצמצם את אפשרויות הבחירה של תושבי מזרח ירושלים ומוביל אותם לעבוד בקרבת מקום המגורים. 
• שליטה בשפה העברית: 60% מהתושבים הצעירים העידו שאינם יודעים עברית כלל או שרמת הדיבור שלהם בעברית נמוכה עד בינונית. מהמחקר עלה כי היעדר השליטה בשפה העברית הוא אחד הגורמים המקשים ביותר על שילוב תושבי מזרח ירושלים בשוק העבודה. 
• השכלה הגבוהה והכרה בתעודות: התושבים הצעירים במזרח ירושלים משכילים יחסית, אך שיעור גבוה מהם לומדים מקצועות שאינם מובילים להשתלבות בשוק העבודה. 85% מבעלי ההשכלה הגבוהה במזרח ירושלים למדו במוסדות פלסטיניים; במקרים רבים מדינת ישראל אינה מכירה בתעודות שהתקבלו מן המוסדות הללו, ולכן הבוגרים אינם יכולים להשתלב בשוק העבודה בתחום שלמדו. 
• אפליה: 38% מהגברים ו־31% מהנשים ציינו כי אחד משלושת החסמים המרכזיים להשתלבות בשוק העבודה הוא ״גזענות ואפליה מצד מעסיקים יהודים״.

מסמכים נוספים לקריאה בנושא זה –

מסמך הנוגע לתעסוקת נשים אקדמאיות ממזרח ירושלים – לקריאת המסמך

מסמך הנוגע לתעסוקה וחסמי השתלבות בראייה שכונתית – לקריאת המסמך