פרסומים – מכון ירושלים למחקרי מדיניות

תקציר

שנת פרסום: 2019

מחברים:

שכונת מחנה פליטים שועפאט (להלן: מ"פ שועפאט) היא אחת משתי השכונות הערביות הגדולות הנמצאות בצפון-ירושלים, מחוץ לגדר הביטחון (השנייה היא כפר עקב) ומתגוררים בה כ- 60,000 תושבים. שכונת מ"פ שועפאט מורכבת מ-4 שכונות משנה: מחנה הפליטים, ראס ח'מיס, ראס שחאדה ודאחיית אל-סלאם. היא דומה בהיקף אוכלוסייתה לערים כמו רמלה, לוד, נצרת ורעננה, ומאוכלסת בצפיפות רבה יותר מהערים גבעתיים והוד השרון. אוכלוסייתה גדולה גם מהשכונה היהודית המאוכלסת ביותר בירושלים – שכונת רמות. אולם, בהשוואה לכל אלה השכונה מקבלת תקציב זעום ושירותים עירוניים מעטים מאוד. המחנה הוא מחנה הפליטים היחיד המצוי בתוך גבולות מדינת ישראל. המחנה הוקם בשנת 1965 על ידי אונר"א והרשויות הירדניות כדי לפנות פליטים שהתגוררו בתנאים קשים ברובע היהודי בעיר העתיקה. בשנת 1967 התגוררו במחנה כ- 3,400 נפש בלבד. המחנה מנוהל מאז 1967 על ידי אונר"א ומקבל ממנה שירותי חינוך ותברואה חלקיים.

עיקרי המחקר

מאחר שמחנה הפליטים שועפאט נכלל בתחום השטח שסופח לירושלים ב 1967- רוב תושבי המחנה נחשבים לתושבי קבע בישראל ועיריית ירושלים והרשויות הישראליות מחויבות במתן שירותים לתושבים. מאז הוצאתה של השכונה אל מחוץ לגדר הביטחון (גדר ההפרדה), לפני למעלה מעשור, האזור הפך לשטח-הפקר, שלא נאכפים בו החוקים. הימצאותה של השכונה מחוץ לגדר והעדר פיקוח על הבנייה בה איפשרו בנייה מסיבית של אלפי דירות חדשות שאוכלסו על ידי משפחות צעירות ומשפרי דיור משכונות אחרות במזרח ירושלים ומחוצה לה.

תושבי השכונה סובלים מתשתיות לקויות שאינן מתאימות לגודל האוכלוסייה, מבעיות באספקת המים, ממערכות ביוב וניקוז לא מספקות, מאיסוף אשפה חלקי ומכבישי עפר צרים ללא ריבודי אספלט. אין בשכונה גנים ציבוריים ופינות משחק לילדים. קיים מחסור בכיתות לימוד, בשירותי רווחה ובשירותים חברתיים אחרים. אין כמעט פעולות תרבות בשכונה. שירותי חירום חלקיים מאוד. השכונה מאופיינת בפשיעה נרחבת, בשימוש ובמסחר ער בסמים ובריבוי כלי-נשק בידי התושבים. כל אלה גורמים לחוסר ביטחון אישי. ולבסוף, הימצאותה של השכונה מעבר לגדר והיציאה והכניסה דרך מעבר אחד מאלצת את התושבים לעמוד מידי יום בפקקי תנועה ארוכים.

מחקר זה הוא חלק מסדרת מחקרים של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, העוסקים בשכונות הערביות במזרח-ירושלים. מטרת המחקרים לשרטט פרופיל חברתי ותשתיתי של השכונות מגוון תחומים, במטרה לקדם פעולה אקטיבית מבוססת-ידע לשיפור איכות-חייהם של התושבים הערבים במזרח-ירושלים. מלבד תיאור המצב, נעשה במחקרים אלה ניסיון לאתר מנגנוני צמיחה ופיתוח שייטיבו את מצבם הכלכלי-חברתי של השכונות והכפרים בירושלים.

אנו מאמינים כי מחקר המשלב פרקטיקה עם המלצות-מדיניות הוא הבסיס לתיקון עוולות חברתיות ופוליטיות, בניסיון ליצור עיר מתוקנת שתכיל את כלל תושביה. שיטות המחקר כוללות עבודת- שטח וראיונות-עומק, שימוש במאגרי מידע הקיימים ברשויות ובמכוני-מחקר וקיום שולחנות עגולים בהשתתפות נציגי השכונות, העירייה והחברה האזרחית.

לקובץ המלא