הר הבית / אל־אקצא: לקראת אובדן שליטה?

השינוי מבטא תהליכי עומק שמתחוללים בציבור היהודי, ובעיקר הדתי־לאומי, ביחס למקומו של הר הבית בתודעה ובפרקטיקה הדתית, והוא עומד בניגוד חריף לעמדת הרבנות הראשית והפוסקים החרדים החשובים האוסרים עליית יהודים להר. במקביל חלים שינויים גם בצד המוסלמי. השפעתם של הממסד הירדני, נציגי הרשות הפלסטינית וראשי הווקף על הנעשה בהר הבית/אל־אקצא יורדת, ומתחזק כוחם של המזרח־ירושלמים וגורמים מקומיים שונים הפועלים ״מלמטה״.

מחקר זה, שנערך בשיתוף קרן נאומן לקידום החירויות, סוקר את התהליכים והמגמות שהתרחשו בהר הבית בשנים 2022-2015, בוחן את הגורמים שהובילו לכרסום בסטטוס קוו בעניין תפילת יהודים בהר הבית, ועומד על ההשפעות של שינויים אלה על פעילות השחקנים השונים בישראל, בזירה הפלסטינית, בעולם המוסלמי ובזירה הבין־לאומית. המחקר סוקר בעיקר את השינויים שחלו בצד היהודי־ישראלי מאז 1967, אולם הוא לא מתעלם מן התהליכים שהתרחשו בצד הפלסטיני והירדני, שכן שני הסיפורים שלובים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

לרכישת עותק מודפס של מחקרו של ד"ר רמון "הר הבית / אל־אקצא: לקראת אובדן שליטה?"  לרכישה

המלצות

•  חיזוק התיאום עם ירדן — למרות, ואולי דווקא בגלל תהליך היחלשותה — ועם הווקף, בהמשך למאמץ שנעשה ערב הרמדאן האחרון (2022). יש מקום להקים מנגנון תיאום או ״חדר מצב״ לטיפול במשברים ובאובדן שליטה בשיתוף מומחים מכל הצדדים.

• התקנת מצלמות בשערי ההר שישדרו למוקד משותף של המשטרה והווקף בגיבוי ירדני, בהמשך להבנות שהשיג בעניין שר החוץ האמריקני ג׳ון קרי עם ראש הממשלה  נתניהו ועבדאללה מלך ירדן באוקטובר 2015.

• חיזוק הווקף ופעילות נגד גורמי חמאס ואסלאם רדיקלי הפועלים בהר. בין השאר, יש לשקול הגדלה של מספר שומרי הווקף בתיאום עם הרשויות בישראל ולאחר אישור גורמי הביטחון.

• אישור — ואף זכות ראשונים — לשומרי הווקף לפעול כאשר צעירים מוסלמים מתפרעים או מתבצרים במבנים שונים בהר. במקרים שבהם ייכשל הווקף, תפעל משטרת ישראל. העיקרון המנחה צריך להיות שיש לאפשר למשטרה לפרוץ לתוך המסגד רק במקרי חירום מיוחדים.

• טיפול ב״גרעין הקשה״ של צעירים פלסטינים — על פי המשטרה, כ־ 500 נערים — שהיו פעילים בהפגנות ובמחאות בשער שכם ובהר הבית, בין השאר באמצעות תוכניות חינוכיות־מנהיגותיות ותעסוקתיות בדומה לפרויקט שהפעילה הפרקליטות לטיפול בצעירים מיידי אבנים בשכונת א־טור.

• הגבהת החומה או הצבת רשת שתמנע זריקת אבנים מכיוון הר הבית לרחבת הכותל, כדי למנוע התרחבות של האלימות.

• פינוי ההר, בתיאום עם ירדן והווקף, מפסולת הבנייה המשמשת כעת כמאגר אבנים למתפרעים.

• בניית מנגנון להתמודדות של המשטרה והרשויות עם חדשות כזב (fake news) המופצות ברשתות החברתיות ומלהיטות את היצרים הן בציבור היהודי והן בציבור המוסלמי־פלסטיני; פיתוח דרכים מהירות ויעילות להפצת מידע אמין שיוכל לתרום להרגעת הרוחות.

• הגברת התיאום בין הרשויות הישראליות העוסקות בהר הבית: המשטרה, שב״כ, המטה לביטחון לאומי, משרד החוץ, רשות העתיקות ועוד. תיאום זה נחוץ במיוחד בשנים שבהן חלה חפיפה בין חודש הרמדאן לחגים ולימי הזיכרון היהודיים, אשר בהם מתרחבת העלייה היהודית להר. ניתן לשקול הקמת מנגנון או גוף קבוע לניהול ענייני ההר ומשבריו, לצד המשטרה הנושאת כמעט לבדה בעול הניהול היומיומי של ההר.

• שימור מעמדו של הכותל המערבי כאתר הפולחן היהודי המרכזי באמצעות הקרן למורשת הכותל והרבנות הראשית, כמשקל נגד לעלייה במעמדו של הר הבית.

• ריסון הקבוצות הרדיקליות היהודיות מקרב ארגוני הר הבית והמקדש: מקריבי הגדיים, ה״מסתערבים״ המתחפשים שנכנסים להר כמוסלמים ועוד, בהמשך לפעולות שננקטו לקראת הרמדאן 2022.

• ריסון הפולחן היהודי בהר, הקפדה על קבוצות קטנות של עולים שהמשטרה יכולה לפקח עליהן, איסור תפילה בציבור בקול רם (מעבר לתפילת שקטה), איסור השתחוויות, שירה בקול רם, תקיעה בשופר, הנפת דגלים ועוד — כולל אכיפה נוקשה יותר של המשטרה נגד מפרי ההוראות. ניצנים של אכיפה נוקשה כזו ניתן היה לראות לקראת חגי תשרי תשפ״ג (2022) ובתקופת החגים. בימי חג הסוכות נעשו מאמצים מצד המשטרה למנוע טקסים בהר כמו נטילת לולב, השתחוויות, תפילה בציבור ועוד — לא תמיד בהצלחה. יש לקבוע גבול ברור לפולחן היהודי במתחם — מה אסור ומה מותר — כדי למנוע את המשך תהליך ההסלמה.

• מתן תפקיד, לצד המשטרה, לשומרי הווקף — שתפקידם רוקן מתוכן בכל מה שנוגע לפעילות היהודית בהר. זאת במטרה להשיב להם את כבודם מול האוכלוסייה המוסלמית.

המחקר נערך בשיתוף קרן נאומן לקיום החירויות
צילום תמונת השער: ברוך גיאן