בנייה בלתי חוקית, סכסוכי דמים ושני מיליארד שקל בשנה

יובל שנים חלף מאז אוחדה ירושלים, אך כמעט בכל השכונות הערביות שבחלקה המזרחי לא בוצע עדיין הליך של הסדר מקרקעין. בהיעדרו, זכויות הקניין של התושבים, שלעיתים מתגוררים בשטח זה דורות, אינן מוגנות מפני תביעות של צד שלישי או מול הרשויות. גם אין להם אפשרות להציג זיקה לנכס כדי לשעבדו לצורך משכנתא או לפעול במסגרת חוק התכנון והבנייה. הדרך היחידה הפתוחה עבורם היא בנייה בלתי חוקית, בצד סכסוכי גבולות מתמשכים שמוכרעים מחוץ לבתי המשפט ולא אחת באלימות. להיעדר הסדר המקרקעין יש תג מחיר משמעותי – הן לפרטים, שנאלצים להישען יותר ויותר על קצבאות, והן לקופת העיר ולמדינה, שרק על אובדן המס עקב עסקאות לא מדווחות מפסידה סכום הגבוה פי שישה מכפי שהיה עולה לה לערוך את ההסדר. הפיתרון לסוגיית הקרקעות במזרח ירושלים טומן בחובו פוטנציאל גדול לפיתוח כלכלי בעיר, כמו גם מענה לשורה של קשיים, שהתושבים בשכונות המזרחיות ורשויות המדינה מתמודדים איתם מאז 1967. המסמך עוסק במשמעות הרחבה של היעדר הסדר מקרקעין, כמו גם בדרכים ליישמו באופן יעיל ותוך שיתוף פעולה מרבי מצד התושבים.
 

מעיין נשר, ילידת חיפה, סיימה תואר ראשון בכלכלה ומשפטים ותואר שני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית. לאחר סיום לימודי המשפטים התמחתה בעריכת דין ברשות ההגבלים העסקיים. מעיין עבדה באגף התקציבים במשרד האוצר, כרפרנטית בתחום החקלאות והמים ולאחר מכן כרכזת תחום השיכון, בו עסקה רבות בתחום רישום המקרקעין במגזר הערבי, במסגרת תכנית החומש לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים (החלטת הממשלה 922).