מדד השכנוּת – יחסים בין קבוצות בירושלים: קיץ 2023

סקר קיץ 2023: ממצאים מרכזיים

• • המציאות המשתקפת בממצאי הסקר רחוקה מלהיות אידאלית. ירושלים היא עיר עם יחסים בין־קבוצתיים מורכבים ומתוחים, עיר שבה יהודים וערבים חיים — במידה רבה — בנפרד, ורובם אף אינם מעוניינים לשנות זאת. היחסים המורכבים קיימים גם בתוך החברה היהודית בירושלים, אם כי בעוצמה נמוכה יותר.
  • ממצאי הסקר משקפים בבירור את ההפרדה הקיימת בין המרחב היהודי למרחב הערבי בעיר, כמו גם את ההפרדה בין המרחב החרדי למרחב הלא־חרדי. ההפרדות הללו יוצרות לעתים קרובות הימנעות מחציית גבולות ומשהות במרחבים של קבוצות אחרות, והן באות לידי ביטוי גם בממד המנטלי והאידיאולוגי — בתחושת של פחד, חוסר אמון וסטריאוטיפיזציה
  • לצד זאת, הממצאים מלמדים גם על זיקות חיוביות המתקיימות בין כמה מן הקבוצות: בין הקבוצה החילונית לקבוצה הערבית; בין הקבוצה החילונית לקבוצה הדתית־לאומית; ובין הקבוצה הדתית־לאומית לקבוצה החרדית. זיקות אלו יכולות להוות בסיס משמעותי לחיזוק היחסים ולפיתוחם בהמשך, לצד האתגרים.
  • עוד עלה מן הסקר כי הקבוצות היהודיות נמנעות מהגעה למרחבים ערביים יותר מאשר ההימנעות של הקבוצה הערבית מהגעה למרחבים יהודיים. תופעה זו נובעת במידה רבה ממבנה שוק התעסוקה הירושלמי, שבו למעלה ממחצית כוח העבודה המזרח ירושלמי מועסק במגזר היהודי, וכן מהפער הבולט בחלוקת המשאבים העירוניים ומהעובדה שעיקר הפארקים והקניונים בעיר נמצאים במערב ירושלים. כלומר, בעוד שהקבוצות היהודיות — אשר העידו בסקר על רמת ביטחון נמוכה מאוד בשהייה במרחבים ערביים — יכולות להרשות לעצמן להימנע כליל מהגעה למרחבים אלה, עבור התושבים הערבים הימנעות דומה אינה אפשרית.
  • אתרים של ׳משחק סכום אפס׳ — אחד הממצאים העגומים שעלו מן הסקר הוא היחס ההפוך בין רמת הביטחון של הקבוצה הערבית והקבוצות והיהודיות במרחבים השונים בעיר. במרבית מרחבי המסחר והפארקים שבהם הקבוצות היהודיות העידו כי הן חשות ביטחון רב — הקבוצה הערבית דיווחה על רמת ביטחון נמוכה מאוד, וכך גם להפך. יחד עם זאת, נמצאו גם מרחבים יוצאי דופן, שמשמשים במידה דומה תושבים מקבוצות שונות. כך למשל נמצא כי מרכז העיר מתפקד למעשה כמרחב ״הכי מעורב״ בירושלים, עם נוכחות משמעותית של מבקרים מכל הקבוצות האוכלוסייה, יהודים וערבים כאחד. כמו כן, הקניונים במערב העיר — קניון ממילא וקניון מלחה — התבלטו בשיעור הגבוה של משיבים, מכל קבוצות האוכלוסייה, שדיווחו כי הם חשים רמת ביטחון גבוהה במרחב. אלו אומנם זירות בודדות, טעונות שיפור לכשעצמן, אך הן מעידות כי בהינתן תנאים מסוימים — גם בירושלים אפשר לגרום לחלק משמעותי מהיהודים והערבים, החילונים, הדתיים והחרדים, לחוש נוחות וביטחון במרחבים משותפים, אלה לצד אלה.
  • בקרב המשיבים היהודים, נראה כי לזהות הדתית יש השפעה רבה על דפוסי המפגש עם קבוצות אחרות, על תחושת הנוחות והביטחון במרחב ועל העמדות כלפי קבוצות אחרות. כך, למשל, ככל שרמת הדתיות של המשיבים היהודים הייתה גבוהה יותר כך ירד שיעור המשיבים שהעידו כי הם חשים בנוח במרחבים חילוניים בעיר; התגברה התמיכה בשמירה על צביון דתי במרחב הציבורי; גדל המרחק החברתי המדווח של המשיבים מן הקבוצה הערבית; ועלה שיעור הדיווח על אירועי אלימות שחוו המשיבים מצד תושבים ערבים. בתוך ציר זהותי זה, המסמך משרטט בהרחבה את זהותה המרחבית־עירונית הנפרדת של כל אחת מקבוצות האוכלוסייה היהודיות.
  • בקרב המשיבים הערבים עלו דפוסים שונים מן המשיבים היהודים כמעט בכל המדדים שנבחנו בסקר, והממצאים כולם מעידים עד כמה השסע הישראלי-פלסטיני הוא העמוק והדרמטי ביותר ביחסים בין הקבוצות בעיר. באופן מעניין, ובשונה מהמגמה שהסתמנה בקרב המשיבים היהודים — הקבוצה שנתפסה באופן השלילי ביותר על ידי המשיבים הערבים הייתה הקבוצה הדתית־לאומית, ורק לאחריה הקבוצה החרדית.