עתידים לישראל: ארבע הצעות לסדר חברתי־ממשלי חדש
פרסום מס' 611
הירשמו לניוזלטר של המכון
קבלו מאיתנו עדכונים מפעם לפעם
לאורך שנות ראשית המדינה, קבוצת הרוב כללה בעיקר אזרחים המשתייכים לאוכלוסייה ברצף שבין החילוני לדתי-לאומי, כשהאוכלוסייה החילוניות הייתה זו שהובילה את עיצובה של המדינה בתחומי המשפט, הכלכלה, הביטחון והחברה. לצד קבוצת הרוב התקיימו שתי קבוצות אוכלוסייה מרכזיות נוספות: קבוצת החרדים, בעלת ההסדרים הייחודיים לצרכיה; וקבוצת הערבים, שנתפסה כממוקמת מחוץ למעגל השייכות של הרוב, והשיח לגביה עסק בעיקר בשאלות הנוגעות למקומו ומעמדו של המיעוט הערבי במדינת ישראל. בהכללה ניתן לומר שבשנים אלו, ה"קבוצה הממלכתית" הייתה בעלת רוב דמוגרפי ופוליטי, ושני הגושים הפוליטיים הגדולים נוצרו והובלו בהנהגתה (מפלגות הליכוד והעבודה, על גלגוליהן השונים). סדר חברתי זה אותגר החל משנות ה-70 של המאה ה-20, הן על ידי הכוחות השונים בתוך קבוצת הרוב והן על ידי האוכלוסיות שלא השתייכו לקבוצת הרוב.
עם השנים, התחוללו שינויים דמוגרפיים וערכיים בחברה הישראלית שכללו מעבר מהרכב של חברת רוב ממלכתית ולצידה מספר קבוצות מיעוט, לחברה המורכבת מארבעה שבטים שמתקרבים להיות זהים בגודלם: חילוני, חרדי, דתי-לאומי וערבי. כמובן שיש שיוסיפו לחלוקה ויטענו שהחברה הישראלית מורכבת מכמות גדולה יותר של תתי-שבטים. מיותר לציין כי בתוך הקבוצות וביניהן קיימים גם חתכים עדתיים, חתכים מעמדיים או חברתיים-כלכליים, חתכים בין מרכז לפריפריה ועוד. במקביל למגמה הדמוגרפית, קיימת מגמה נוספת, חשובה לא פחות – המגמה התודעתית, כאשר כל אחת מקבוצות האוכלוסייה נעה בכיוונים סותרים של היפתחות והיסגרות.
בין השנים 2022-2019 נכנסה מדינת ישראל למשבר פוליטי, כשבמקביל התרחשו מספר אירועים שפגעו באופן דרמטי באמון בין מוסדות המדינה ובין קבוצות האוכלוסייה השונות. אירועים אלו, לצד אופי השיח הציבורי והתנהלות המפלגות בתוך ובין מערכות הבחירות, הובילו לחידוד מסרים בקרב כל אחת מן הקבוצות ולהגדרת מטרות פוליטיות מוקצנות. כתוצאה מכך, נוצר אי אימון גובר בין הקבוצות השונות, ואף מסתמן שבר של ה"חוזה" בין הקבוצות למדינה, על מוסדותיה ומנגנוניה. הביטוי והמשמעויות של שבר זה, מחדדים את ההתנגשות בין תפיסת התפקיד של כל קבוצה את עצמה בתוך המדינה לבין האופן שבו אותה קבוצה תופסת את הקבוצות האחרות ואת החובות והזכויות של כל קבוצה בתוך החוזה החברתי-ממשלי.
לנוכח כל אלה, מבקש מכון ירושלים למחקרי מדיניות, העוסק ביחסי קבוצות בישראל מאז הקמתו, לסייע ליזמים – אישים וגופים, החושבים על הסדרים חברתיים וממשליים, לפתח את הצעותיהם שעניינם חוזה חדש בין הקבוצות ובין כל קבוצה למדינה שיתבטא גם בהסדר ממשלי שמשקף וממתן את המתחים והפערים בין הקבוצות.
עתידים לישראל: ארבע הצעות לסדר חברתי־ממשלי חדש
פרסום מס' 611
2024
יחד ננצח? אירוע החשיפה לפרוייקט "עתידים לישראל"
מכון ירושלים למחקרי מדיניות, רד"ק 20