מעמד הביניים בירושלים

במחקר זה המונח 'מעמד הביניים' (או: 'מעמד הביניים המורחב') מתייחס למשקי הבית שהכנסתם נעה בין 75% ל-200% מההכנסה החציונית לנפש תקנית.

ממצאי המחקר מבוססים על ניתוח נתוני סקר הוצאת משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לצד ניתוח מידע איכותני שהתקבל מ-20 ראיונות שנערכו עם חוקרים ועם תושבי העיר ירושלים.

ממצאים מרכזיים

גידול במשקלו של מעמד הביניים בירושלים בשנים 2013–2018 גדל משקלו של מעמד הביניים בירושלים ב-5 נקודות האחוז, מ-37% בשנת 2013 ל-42% בשנת 2018. לשם השוואה, בשנים אלה גדל מעמד הביניים בישראל ב-4 נקודות האחוז.

צמיחת מעמד ביניים חרדי וערבי בירושלים בשנת 2018 השתייכו למעמד הביניים 34% ממשקי הבית החרדיים ו-15% ממשקי הבית הערביים. בשנים 2013–2018 מעמד הביניים המורחב בירושלים אומנם גדל בקרב כל אחת מהקבוצות (לא-חרדים, חרדים וערבים), אך הגידול המשמעותי ביותר היה בקרב משקי בית חרדיים (גידול של 70%) וערבים (114%).

מאפייני מעמד הביניים המורחב בירושלים מעמד הביניים בירושלים כולל משקי בית שבהם יש לרוב שני מפרנסים במשק הבית, מספר קטן יחסית של נפשות למשק בית (בהשוואה למעמד הנמוך), שיעור גבוה של בעלות על דירה, נטייה להשקעה בחינוך פרטי ובחינוך בלתי פורמלי ושיעור גבוה יחסית של משקי בית שבהם לראש משק הבית יש השכלה אקדמית.

הבדלים במאפייני מעמד הביניים הלא-חרדי, החרדי וערבי מן המחקר עולים הבדלים משמעותיים בחלק ממאפייני מעמד הביניים בכל אחת מקבוצות האוכלוסייה בירושלים. למשל, שיעור בעלות על דירה בקרב מעמד הביניים החרדי (70%) גבוה באופן ניכר לעומת מעמד הביניים הלא-חרדי (58%) והערבי (55%). כמו כן, מספר הנפשות הממוצע למשק בית במעמד הביניים הלא-חרדי (2.80) נמוך מהמספר הממוצע בקרב משקי בית במעמד הביניים החרדי (3.47) והערבי (3.80).

ב-31.05.23 יערך ערב השקת המחקר בו יוצגו ממצאים עיקריים מן המחקר ויתקיים פאנל בהשתתפות חוקרות וקובעי מדיניות –

לפרטים נוספים והרשמה