ערביי מזרח ירושלים לאן? תמונת מצב והמלצות למדיניות
פרסום מס' 486
הירשמו לניוזלטר של המכון
קבלו מאיתנו עדכונים מפעם לפעם
שנת פרסום: 2019
סדנת מרחבים משותפים
בשנים 2019-2018 נערכה במכון ירושלים למחקרי מדיניות סדנא לתכנון מרחבים משותפים, בשותפות עם קרן קונרד אדנאואר. בסדנא השתתפו מתכננים מעיריית ירושלים ומהמנהלים הקהילתיים, האחראים על רובעים ושכונות ברחבי העיר. במסגרת הסדנא נלמד רקע תיאורטי בנושאי תכנון ומרחבים משותפים ונבדקו מקרי בוחן בירושלים ובערים אחרות, כולל העיר בלפסט בצפון אירלנד, אליה אף נסעו לסיור לימודי. לאחר סיום הסדנא ובהשראת הסיור הלימודי שערכו בבלפסט כתבו המתכננים השותפים מסמך זה.
ראו גם:רשמים אישיים מהמסע לבלספט-2019
מטרת מסמך המדיניות היא להציע נדבך נוסף, שמתייחס למורכבות הדמוגרפית – אורבנית של העיר, למדיניות הפיתוח בירושלים, כפי שהיא נקבעת על־ידי הנהלת העירייה ומוסדות התכנון שלה. המסמך מציע אסטרטגיה של פיתוח מרחבים משותפים — מרחבים ניטרליים, בהם הקהילות השונות יכולות לצרוך שירותי מסחר, פנאי, תנועה ועוד, האחד לצד השני, תוך העצמה כלכלית של העיר לטובת כל תושביה. הכותבים מציעים למקם מרחבים אלו בקווי התפר, בין הקהילות השונות, כך שתובטח גישה נוחה לכולם, תוך הימנעות מפגיעה באוטונומיה היחסית ממנה נהנית כל קהילה. הכותבים מציעים גם עקרונות לתכנון המרחבים המשותפים בצורה מיטבית וכן מספר המלצות שיאפשרו להטמיע מדיניות זו במסגרת תוכנית המתאר החדשה המתגבשת לעיר.
נספחי המסמך סוקרים מקרי בוחן להשראה של מרחבים משותפים מירושלים (פארק המסילה, קניון פסגת זאב, טיילת ארמון הנציב) והעולם (ה High Line בניו יורק, בלפסט- מחנה צבאי נטוש, נחל צ׳ונגיצ׳און בסיאול- קוריאה ותכנית אב לשטחים פתוחים במובמאי).
ירושלים מאופיינת בבידול מרחבי ואנושי. בעיר חיות, זו לצד זו, שלוש קבוצות אוכלוסייה עיקריות: יהודים דתיים וחילוניים (המגזר הכללי); יהודים חרדים וערבים. מבחינה מרחבית העיר מורכבת, ברובה, משכונות מגורים מנותקות זו מזו, תולדה של המבנה הטופוגרפי של העיר, אך גם של גישות התכנון שרווחו ממחצית המאה ה־ 20, ועל העדפת הקבוצות לגור בשכונות הומוגניות וקיום אורחות חייהן בהפרדה מהקבוצות האחרות. תוכנית המתאר המקומית לירושלים, מספר 2000 , נתנה להעדפה זו מקום.
השילוב בין היבדלות מרחבית להיבדלות קהילתית מייצר קווי תפר בין קבוצות האוכלוסייה השונות המתבטאים, בדרך כלל, כקיטועים ברקמה האורבנית. הם כוללים, בחלקם, שטחים לא מפותחים, כבישים מהירים, אזורים מגודרים ותשתיות שונות. שטחים אלו אינם מטופחים לרוב ומעוררים תחושות של ניכור, פחד וזרות. וכך, פרנסי העיר ירושלים ומתכנניה מתמודדים עם אתגר משמעותי — כיצד מנהלים עיר המתפקדת, למעשה, כשלוש תת־ערים נפרדות? מה צריכה להיות מערכת יחסי הגומלין בין תושביה השונים? כיצד מבטיחים שלא ייווצרו חיכוכים שליליים בין הקהילות המרכיבות אותה? ואיך להבטיח את שגשוגה של העיר לטובת כל תושביה?
מבעד לתקרת הזכוכית - פלסטינים וישראלים בשוק התעסוקה בירושלים
פרסום מס' 471
2017 | מחברים: ד"ר מריק שטרן, אחמד אסמר
בניית מדיניות חברתית-כלכלית לפיתוח מזרח ירושלים
מיפוי השכונות הערביות במזרח ירושלים