החברה החרדית: מקורות, מגמות ותהליכים
פרסום מס' 41
שנת פרסום: 2014
שלומית פלינט
עמירם גונן
מאמר זה בוחן את דרכי ההתארגנות של אוכלוסייה במרחב. באוכלוסייה החרדית, המורכבת ממגוון זרמים ופלגים, מתגלה הזהות הקהילתית כרכיב מרכזי בארגון הפנימי של שכונות המגורים המסוגרות. העדפות המגורים המוצהרות של האדם החרדי המבקש לחיות בקרב "דומים" – בני הזרם החרדי שאליו הוא משתייך – מניעות תהליכים של התקבצות ויוצרות דפוסים שונים של היבדלות. המנגנונים המניעים את הארגון המרחבי נבחנו כאן בשני מקרים:
דרכי הארגון השונות מאפשרות לעצב את בחירת מקום המגורים של משק הבית בתבניות מרחביות משתנות. במקרה הראשון מושגת היבדלות חדה של בני הזרמים החרדיים השונים – כל זרם בתת-השכונה המיועדת לו. במקרה השני מתקבל דפוס מרחבי מעורב לכאורה. מבט מעמיק מגלה כי הוא מתנהל על פי 'קוד-מרחב' עקבי, המאפשר לפרטים לחוש שייכות לקהילה גם במרחב מעורב-יחסית ומעלה את רמת הוודאות והשליטה שלהם בכל הקשור לזהות הסביבה שבה הם חיים. הבנת תהליכי הסגרגציה המתוארים במאמר זה משמשת בסיס לניסוח תהליך תכנון המביא בחשבון מאפייני ארגון מרחבי של קבוצות אוכלוסייה בערים חדשות, בערים מתחדשות ובמרכזי ערים ותיקות.
סיכום ומסקנות
ההשוואה בין רמת שלמה לסנהדרייה מאפשרת לבחון את ההיבדלות החברתית הנוצרת בשכונות חרדיות שחרף היותן מאוכלסות בבני אותן קהילות, היו נסיבות הקמתן ואכלוסן שונות מאוד. תבניות המגורים שנחשפו בשתי השכונות מבטאות את היחס בין ההעדפות המוצהרות של תושבים חרדים המבקשים לשמור על זהותם ולחיות בקרב בני הזרם שלהם לבין האילוצים והתנאים השוררים במרחב העירוני.
רכיבי העיּור השונים – תת-השכונה, הבניין והדירה הבודדת – משמשים כלים במאבק על דומיננטיות מרחבית. רמת שלמה, השכונה הראשונה בירושלים שתוכננה עבור האוכלוסייה החרדית, מציגה תמונה קיצונית של הפרדה – תוצר של מוסכמה חרדית לפיה הפרדה קהילתית וסגרגציה במגורים הם ערובה לאיכות חיים. במרבית הקהילות בשכונה מתקיימת סגרגציה באמצעות הסדרים מפורשים בין רבנים ויוצרת הסתגרות של בני זרמים שונים בתת-שכונות נפרדות. באזורים אלה נוצרים שוקי-דיור "קפואים", שנעשות בהם עסקות נדלן מעטות במיוחד. לעומת זאת, בסנהדרייה השוכנת בתוך העיר ההיסטורית של ירושלים, בעלויות הקרקע הפרטיות מאפשרות לקיים את המאבק על הזהות המרחבית 'מלמטה', באמצעות בחירות אינדיבידואליות. המוטיבציה של הפרטים לצמצם את הפער בין התנאים העירוניים לבין העדפותיהם מוליכה להיווצרות של 'מיקרו-סגרגציה' ברמת הבניין הבודד. סנהדרייה מתאפיינת בהיבדלות נמוכה בין בני הזרמים ברמת השכונה ובהתפתחות של קודי-התנהלות המאפשרים להגביר את תחושת השייכות ואת הוודאות המרחבית.
ראינו כי הרגישות לזהות עשויה להניע כוחות מאגדים המתקיימים ברמות-ארגון שונות ולהשפיע על הארגון המרחבי. בעוד שהמקרה של סנהדרייה חושף את רמת הבניין ומשק הבית היחיד, רמת-שלמה היא מודל משמעותי לבחינת הסגרגציה החרדית בתהליך היבדלות עקבי של יחידים בתנאים קיצוניים, והיא חושפת סדר פנימי עמוק של התקבצות פנים-מגזרית. רמת שלמה מעלה את שאלת ההנהגה והאדמיניסטרציה המרחבית, את כוחה של הקבוצה המגובשת ואת פועליהן המרחביים של גורמי רשות וסביבה שהתאחדו על מנת ליצור תנאי מחייה מיטביים לאוכלוסייה.
האוכלוסייה החרדית והרשות המקומית (חלק א'): התחלקות ההכנסות בירושלים
פרסום מס' 79
1998 | מחברים: מומי דהן