מבוא

בהצהרת וושינגטון הכריזה ישראל כי היא מכבדת את ״התפקיד המיוחד הנוכחי״ של המלכה ההאשמית הירדנית במקומות הקדושים למוסלמים בירושלים, ואף התחייבה לתת עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות אלה. במהלך המשא ומתן על מעמד הקבע. לימים נכללו הוראות בעניין זה בחוזה השלום שכרתו ביניהן שתי המדינות.

נוסח ההתחייבויות הישראליות דן, למעשה, בשני עניינים שונים. הראשון שבהם הוא ״התפקיד המיוחד הנוכחי״ של ממלכת ירדן במקומות הקדושים לאסלאם בירושלים.
כאן עולה שאלת הגדרתו של ״התפקיד הנוכחי״ ומהו הביטוי המעשי של הצהרת ישראל כי היא מכבדת אותו. העניין השני הוא ״התפקיד ההיסטורי הירדני״ במקומות האמורים. ייתכן כי התפקיד ההיסטורי של ירדן זהה לתפקידה הנוכחי, והדבר מצריך בדיקה. במקביל יש לשאול מה היקף החובה המשפטית שנטלה ישראל על עצמה לתת לתפקיד זה ״עדיפות גבוהה״ במסגרת המשא ומתן על מעמד הקבע. מובן כי יש לשאלה זו גם היבט מדיני, קרי: האם רצוי לישראל כי ירדן תמלא תפקיד כלשהו במקומות הקדושים לאסלאם בירושלים בהסדר עתידי; ואם כן, מהו אופי התפקיד הרצוי לישראל?