הנחל והעיר: הילכו השניים יחדיו?

מצבם של נחלי ישראל, במרחב הפתוח ובתחומי העיר, הידרדר במשך השנים. משאב טבע זה, שהוא מתצורות הנוף הייחודיות לארץ, הפך למטרד סביבתי – נתיב להזרמת שפכים ולהשלכת פסולת. המשרד להגנת הסביבה, הגופים הירוקים ורשויות השלטון התוו מדיניות של תכנון ושיקום לנחלים והפנו את תשומת ליבם של מוסדות התכנון לסוגיה מהותית זו. אולם, מוסדות התכנון עוסקים בנחלים במרחב הפתוח. הנחל העירוני "נופל בין הכיסאות" ואינו זוכה ליחס הראוי מצד מוסדות התכנון ופרנסי העיר, מכיוון שהוא נמצא במקום עמום מבחינת תחומי ההתמחות והידע. מטרתה של עבודה זו היא להאיר את הסוגיות המיוחדות לנחל העירוני ואת היתרונות שטמונים בו, ולהניחם על סדר יומם של גופי התכנון המרכזיים ומקבלי ההחלטות. המגמות שזוהו בעבודה זו מסמנות את הכיוון הרצוי בתחום שיקום הנחלים, מבקשות להפוך את הנחל מנטל לנכס והן בעצם הצעד הראשון בדרך לעתיד טוב יותר לנחלים העירוניים בישראל.