הגדלת היצע הדיור אינו הכלי היחיד להפחתת מחירים

גורמים שונים, וביניהם הממשלה, עיריות ומועצות, קבוצות קהילתיות, יזמים ומשקיעים, הציעו יוזמות שונות שמטרתן להגדיל את היצע הדירות וכך להוזיל את מחירי הדיור. יוזמות אלו יושמו, לפחות בתחומי הקהילה, בפרויקטים שונים שאיחדו מימון פילנתרופי עם משקיעים ממוקדי-מטרה המנסים לגבור על המורכבות ועל העלויות הגבוהות הכרוכות בפיתוח היוזמה. יחד עם זאת, ישראל זקוקה לפתרונות פיננסיים ישימים הניתנים לפריסה רחבה, שיתגברו על היעדר היצע של יחידות-דיור. המפתח להצלחה בתחום זה, הוא קיימּות ומִדרגיּות.

המלצות: ארבעה אפיקי מדיניות לפיתוח פתרונות לדיור בר-השגה

1. הרחבת מגוון סוגי הדיור ונקודות המחיר (למכירה ולהשכרה): אפיק זה כולל פיתוח של כלי-השקעה לפרויקטים לדיור רב-משפחתי לשכירות ארוכת-טווח, חברות-ניהול לפרויקטים רב-משפחתיים, אתרים פזורים ותמחור קרקעות.
2. מיקוד מחודש באזורים עירוניים: יצירת פתרונות-עיבוי, איזון בין סוגיות פיננסיות של עיריות, שיפור הטבות ושירותים מוניציפאליים לתושבים, האצת מתן רישיונות והיתרי-בנייה והעמקת המעורבות הקהילתית.
3. המצאה מחדש של "קהילות בנות-קיימא": אפיק זה כולל שימוש בצורות-דיור חדשות, שירותים משותפים,דירות זעירות (מיקרו), הון משותף לרוכשי דירות ראשונות ודיור משותף לסטודנטים, למשפחות צעירות ולגמלאים.
4. השקעה בפתרונות פיננסיים בני-קיימא: על יוזמות חדשות להתמקד בתוצאות הנותנות מענה לצורכי- ציבור ארוכי-טווח (כגון דיור בר-השגה). ניתן לעשות זאת באמצעות "תשלום מראש" של ההטבות, כך שהדיירים הנוכחיים ייהנו מהטבות אלו בהווה והדיירים הבאים ייהנו מן ההשקעה הציבורית בעתיד. שילובם של אפיקי-מדיניות אלה לצד שותפויות ארוכות-טווח של השקעות פרטיות, ציבוריות ופילנתרופיות — יניב גידול משמעותי בדיור חדש (במחירי-שוק ובמחירים בני-השֹגה) ויספק מענה לצורכי השוק הישראלי.