מתנדבים חרדים בשירות אזרחי בישראל: הון חברתי ומניעים לבחירת מסגרת ההתנדבות

מניעים להתנדבות
הספרות המקצועית מסווגת את המניעים להתנדבות על פני רצף הנע בין מניעים זולתניים (אלטרואיסטיים) למניעים אנוכיים (אגואיסטיים).

מניעים אנוכיים – תועלות שהמתנדב עשוי להפיק ממסגרת הפעילות הוולונטרית. למשל – רכישת ניסיון תעסוקתי, פיתוח פוטנציאל אישי, יצירת קשרים חברתיים. מלבד זאת, ההתנדבות מעניקה למתנדב גם כלים ותגמולים 'רכים' הבאים לידי ביטוי במלגת-קיום ובמענקים ממשלתיים הניתנים בתום השירות.

מנגד, מתנדבים רבים פועלים ממניעים זולתניים אותם רכשו בתהליך החברות, המבוססים על ערכים המייחסים חשיבות למצוקת החלש בחברה ועל רצון אותנטי ל'תיקון עולם' בחברה בכלל ובקהילתם בפרט. בחברות דתיות – ובחברה החרדית בפרט – נוספים למניעים אלה גם מניעים הנובעים מאמונה דתית ומעולם-ערכים דתי המייחס חשיבות עליונה לחסד וגמילות חסדים אשר יוצרים ערבות ואחריות הדדית, שהם מרכיבים חשובים של הון חברתי. מערכים אלה נובע הרצון והצורך לתרום לחברה באופן כללי ולחברה החרדית בפרט.

לאור עוצמתם של המניעים החברתיים (הנורמה החברתית לתרום לזולת) והערכים הדתיים (גמילות חסדים) בחברה החרדית ומפאת ייחודיותה של מסגרת השירות האזרחית הממלכתית, חיוני לבחון מהו משקלם של המניעים הזולתניים והדתיים-חברתיים בהשוואה למניעים אנוכיים בהחלטתם של צעירים חרדים בבחירת מסגרת ההתנדבות כחלק מן ההון החברתי של מתנדבים אלה, ובכך, בין היתר, עוסק מחקר זה.