ישראל מתכוננת לשריפות: בחינת שילוב מסגרות לאומיות וקהילתיות בפעולות מניעה

בשנים האחרונות נרשמת עלייה חדה בתדירות, בעוצמה ובהיקף של שריפות היער – בישראל ובעולם. מציאות זו מחייבת מעבר ממדיניות המתמקדת בעיקר בתגובה וכיבוי למדיניות המתמקדת במאמצי מניעה, בהיערכות ובבניית החוסן. לנוכח מגמות אלה, ההיערכות לשריפות היער והפחתת סיכוניהן אינן עוד סוגיה מקצועית־תפעולית בלבד, אלא משימה לאומית וציונית מן המעלה הראשונה, המחייבת ראייה מערכתית והתגייסות רחבה של כלל מגזרי החברה. במחקר מדיניות זה אנו מתמקדים במגוון רחב של פעולות היערכות, מניעה ואפחות סיכוני אש ביער ובשטחים פתוחים, אשר במרכזן ניהול הדלק הצמחי בישראל. זאת מתוך הבנה כי הדלק הצמחי הוא הגורם המרכזי שניתן להשפיע עליו באופן ישיר במסגרת מדיניות מניעה והיערכות לשריפות. טיפול אפקטיבי בדלק הצמחי מחייב הרחבה משמעותית של היקף הפעולות בשטחי היער והחורש. בהקשר זה, המחקר בוחן חלופות הכוללות איגום כוח אדם ממסגרות לאומיות וקהילתיות קיימות ושילובו בביצוע מגוון פעולות היערכות ומניעת סיכוני אש ביער ובשטחים פתוחים, כנדבך משלים למערכים המקצועיים.חדשנות המחקר טמונה בהרחבת נקודת המבט
מעבר לשאלות המסורתיות "מה", "כיצד" ו"היכן", ופנייה לשאלות "מי" ו"מה עוד": מי עוד יכול להשתלב במשימה הלאומית ומה עוד ניתן לעשות כדי לסייע במשימה זו. גישה זו בוחנת את פוטנציאל החיבור בין מערכות ומסגרות קיימות – גם כאלה שאין להן לכאורה זיקה ישירה לנושא – כבסיס להרחבת המאמץ הלאומי וליצירת ערך מוסף ציבורי וחברתי. המחקר בוצע כמחקר מדיניות יישומי בגישה מערכתית ונשען על שילוב של סקירת ספרות מקצועית, ראיונות עומק עם בעלי תפקידים רלוונטיים וניתוח מדיניות. בחינת החלופות בוצעה בתהליך מדורג: איתור ומיפוי ראשוני של חלופות, בחינה ראשונית של חמש חלופות שהועלו וניתוח מעמיק והשוואתי של שלוש חלופות שנמצאו מתאימות להמשך בחינה. בשלב הבחינה הראשונית נבחנו חמש חלופות לשילוב ואיגום כוח אדם: אסירים, מתנדבים בשנת שירות, מתנדבי שירות לאומי־אזרחי, חברי תנועות נוער וצוותי חירום קהילתיים. מתוך חלופות אלה, זוהו שלוש חלופות – שילוב אסירים, שילוב מתנדבי שנת שירות ושילוב מתנדבי שירות לאומי־אזרחי – כבעלות התאמה כללית מספקת להמשך ניתוח מעמיק. שתי החלופות הנוספות זוהו כבעלות ערך חברתי־קהילתי משמעותי, אך בעלות אפקטיביות נמוכה יחסית בביצוע מתמשך ובהיקפים משמעותיים של פעולות ניהול דלק צמחי. ממצאי הניתוח המעמיק מצביעים על כך שלשלוש החלופות שנבחנו קיים פוטנציאל ממשי לחיזוק ההיערכות הלאומית לשריפות. בכל אחת מהן טמונים יתרונות ייחודיים לצד מגבלות יישומיות. שילובן כנדבך משלים לכוחות המקצועיים עשוי להרחיב באופן ניכר את היקף פעולות ניהול הדלק הצמחי. עוד עולה מן הניתוח כי לשילוב החלופות פוטנציאל ליצירת ערך תועלתני־כלכלי ומערכתי, הנובע מהרחבת היקף הפעילות ושימוש מושכל במסגרות לאומיות וקהילתיות קיימות, ולא רק משיקולי עלות ישירים. מעבר לתרומתן הישירה להפחתת סיכונים ולשיפור המוכנות, שילוב האוכלוסיות שהחלופות השונות מציעות טומן בחובו גם ערך חינוכי, שיקומי וקהילתי, אשר עשוי לחזק את מיקומו של נושא ההיערכות לשריפות בסדר היום הציבורי והממשלתי ולתרום לחיבור בין תחומי הביטחון, הסביבה, החברה והחינוך. יישום החלופות שנבחנו מחייב שיתוף פעולה בין מספר גופים ומערכות שלהם סמכויות ויכולות משלימות, ובפרט בין הגופים האמונים על ניהול השטחים הפתוחים
והמיוערים לבין הגופים המספקים או מפעילים את מסגרות כוח האדם, הרגולטורים ובעלי העניין הרלוונטיים. בתוך מערך שותפויות זה, מימוש הפוטנציאל הגלום בחלופות מותנה בנכונות והסכמה ראשונית מצד הגופים האמונים על ניהול השטחים הפתוחים והמיוערים לפתוח בבחינה יישומית אשר תאפשר את התנעת התהליך, את גיוס יתר השותפים ואת ההתקדמות ליישום בפועל. המחקר נכתב מלכתחילה כמחקר מדיניות יישומי, שנועד לשמש תשתית לעבודת מטה ולהניח בסיס לפיתוח וליישום של פיילוטים להרחבת המאמץ הלאומי להפחתת סיכוני שריפות. הממצאים מצביעים על כדאיות משמעותית. עם זאת, המבחן האמיתי אינו בעצם גיבוש ההמלצות, אלא ביכולת ליישמן הלכה למעשה. לנוכח מאפייני החלופות והאתגרים שזוהו מוצע מתווה יישום מדורג, המבוסס על פיילוטים, שיתופי פעולה ותהליכי למידה והפקת לקחים, אשר מטרתו לאפשר בחינה מבוקרת של היתכנות והטמעה. בשלב המעבר ממחקר למדיניות ולביצוע – שלב קריטי להצלחת המהלך – עולה חשיבותו של גורם שילווה ויתמוך מחקרית ותהליכית בפיתוח וההטמעה הראשוניים של החלופות השונות. חוקרי מכון ירושלים לחקר מדיניות, אשר הובילו את המחקר כמו גם את הצגת הרעיונות ופיתוחם לצד בעלי התפקידים בגופים השונים, מביעים עניין בהמשך ליווי הנושא מתוך מחויבות עמוקה לקידום ההיערכות הלאומית לשריפות בעידן של שינוי
אקלים – כי "כשהעולם בוער, על כולנו להיות כבאים."