לקראת ראש השנה תשפ"ו פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתוני אוכלוסייה לפיהם בשנת 2024 עזבו את ישראל 82,800 תושבים ו-24,200 תושבים שבו לישראל, בהשוואה ל-55,300 ו-27,800 בהתאמה בשנת 2023. נתונים אלו מצביעים על מגמה של גידול במספר העוזבים את ישראל, הנובעת חלקית מעזיבה של כ-15% מהעולים החדשים שהגיעו לישראל בין השנים 2023-2019.
בשנים האחרונות החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם אומדני אוכלוסייה חודשיים מעודכנים ביישובים. נתונים אלו כוללים אומדני אוכלוסייה לחודש המדובר, בנוסף למאזני הגירה- פנימיים[1] ובין-לאומיים[2]. מנתוני מאזן ההגירה הבין-לאומיים, המעודכנים לחודש ספטמבר 2025 ניתן לראות מהן מגמות כלליות של הגירת ישראלים מחוץ למדינה ומגמות של עולים ותושבים חוזרים אל ישראל, לפי יישובים.
בכל הערים הגדולות בישראל (מעל ל-100,000 תושבים) נרשם בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2021 מאזן הגירה בין-לאומי חיובי. כלומר יותר תושבים ועולים נכנסו לעיר מאשר תושבים שעזבו לחו"ל. ביחס לגודל האוכלוסייה, הערים שנהנו מהגירה בין-לאומית חיובית כללו את נתניה (מאזן חיובי של 5.9+ נכנסים לעומת יוצאים לכל אלף תושבים), בית שמש (4.7+) ותל אביב-יפו (3.8+). גם הערים בהן היה מאזן ההגירה הנמוך ביותר מבין הערים הגדולות נהנו ממאזן חיובי: בני ברק (0.5+), ראשון לציון (0.9+) וחולון (1.0+).
בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2025 חלה ירידה בשיעור מאזן ההגירה הבין-לאומי בכל הערים הגדולות. כלומר, מאזן ההגירה היה נמוך יותר בכל הערים, ורק בשלוש מן הערים נרשם מאזן חיובי: בית שמש (מאזן חיובי של 2.6+ נכנסים לעומת יוצאים לכל אלף תושבים), ירושלים (0.7+) ובני ברק (0.2+). הערים בהן נרשמו מאזני ההגירה השליליים ביותר היו תל אביב-יפו (מאזן שלילי של 6.2- נכנסים לעומת יוצאים לכל אלף תושבים), חיפה (5.5-) ורמת גן (4.4-).
במספרים מוחלטים, פירוש מאזן ההגירה השלילי בתל אביב-יפו הוא כי מספר היורדים שעזבו את העיר בין ינואר לספטמבר בשנת 2025 היה גבוה בכ-2,900 תושבים ממספר התושבים שנכנסו לעיר מחוץ לישראל (לשם השוואה, בתקופה המקבילה בשנת 2021 עמד המאזן בתל אביב-יפו על 6,330+). אחריה נמצאות חיפה (1,590-), נתניה (930-) ורמת גן (720-). מאזן ההגירה הבין-לאומית לירושלים היה הגבוה ביותר, כאשר מספר הנכנסים מחו"ל היה גבוה בכ-730 ממספר היוצאים לחו"ל מהעיר (המאזן בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2021 היה כ-3,320+). לאחריה נמצאות בית שמש (480+), רעננה (120+) ואור עקיבא (60+).
תרשים מס' 1: מאזן הגירה בין-לאומי לאלף נפשות בערים הגדולות בישראל, ינואר-ספטמבר 2021 מול ינואר-ספטמבר 2025
מאזן הגירה לאלף נפש
מקור: עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס
בירושלים וביישובים הסמוכים לה ניתן לראות כי ביישובים רבים נרשם מאזן הגירה בין-לאומי שלילי. עם זאת, ביחס לערים הגדולות, היו יותר יישובים באזור סובב ירושלים עם מאזני הגירה בין-לאומית חיוביים או מאזני הגירה שליליים מתונים. בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2025, מאזן ההגירה החיובי הגבוה ביותר בקרב יישובי סובב ירושלים נרשם באפרת (מאזן חיובי של 4.5+ נכנסים לעומת יוצאים לכל אלף תושבים), בית שמש (2.6+) ובית אל (2.5+). בהר אדר היה מאזן ההגירה הנמוך ביותר מבין יישובי סובב ירושלים (מאזן שלילי של 5.2- נכנסים לעומת יוצאים לכל אלף תושבים), לאחריה היו צור הדסה (5.0-) וכפר אדומים (4.3-).
תרשים מס' 2: מאזן הגירה בין-לאומי לאלף נפשות בירושלים וביישובי סובב ירושלים, ינואר-ספטמבר 2021 מול ינואר-ספטמבר 2025
מאזן הגירה לאלף נפש
מקור: עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס
[1] נכנסים ליישוב פחות היוצאים ממנו
[2] עולים, יורדים חוזרים, איחוד משפחות, עולים בכוח ותיירים ששינו את מעמדם לעולים, פחות התושבים הישראלים ששוהים בחו"ל מעל ל-12 חודשים.
