ירושלים היא העיר הגדולה בישראל בשטח מוניציפלי ובאוכלוסייה. שטחה של העיר הוא 126 קילומטר רבוע (קמ"ר). לשם השוואה, שטח הכנרת הוא 164 קמ"ר, ושטח העיר תל-אביב – יפו הוא 51 קמ"ר
פעמים רבות אנו נשאלים לגבי מקום ספציפי אם הוא נכלל בשטח העיר או לא, או בלשון הילדים: "איפה מתחילה ירושלים". הגבולות המוניציפליים של העיר אכן מוזרים מעט, וברוב המקומות אינם קשורים לתוואי שטח שניתן לזהותו. בנוסף, קיימים בשטח השיפוט שני "חורים" – רמת-רחל ובית-זית – המוקפים על-ידי ירושלים, אך שייכים מוניציפלית למועצה האזורית מטה-יהודה. גם לירושלים ישנם שני "איים" במטה יהודה: הר שלמון – אזור חירבת סעדים, ואזור נוסף בין תל-צובה לבין מבשרת ציון.
ההרחבה האחרונה לגבול השיפוט של ירושלים הייתה בשנת 1993, כאשר התווספו לעיר האזורים: עמק הארזים (כולל רמת מוצא), חלקים מהר-חרת, והר שלמון. הרחבה זו הוסיפה לעיר 18 קמ"ר – שטחים שכיום נותרו פתוחים, אך על חלק מהם מתכננת העירייה בינוי (מצפה נפתוח), על חלק מהם מתוכננים פארקים מטרופוליניים, ועל חלק הייתה מתוכננת תכנית ספדי, שנדחתה.
ההרחבה המשמעותית ביותר לגבולות העיר הייתה לאחר מלחמת ששת-הימים, כאשר סופחו לירושלים 70 קמ"ר ובכך שולש שטחה. השטחים שסופחו כללו את העיר העתיקה, השכונות הערביות של מזרח ירושלים, והשטחים עליהם נבנו מאוחר יותר השכונות: רמות אשכול, הגבעה הצרפתית, גילה, רמות, פסגת זאב, נווה-יעקב, תלפיות-מזרח, רמת שלמה, וחומת שמואל (הר-חומה). בשטחים אלו מתגוררים כיום רוב תושבי העיר.
בשנות ה-60 סופח לירושלים בית-החולים הדסה בעין-כרם, ומעט שטחים נוספים, ברובם חקלאיים. כ-780 דונם סופחו לירושלים, וכ-450 דונם נגרעו ממנה, באזור עמק הארזים.
בשנות ה-50 הוצא קיבוץ רמת-רחל מתחום השיפוט העירוני, והפך למועצה מקומית, ולאחר מכן סופח למועצה האזורית מטה-יהודה. עיר גנים וקריית יובל סופחו לירושלים, וכך גם מורדות גבעת שאול, והכפר עין-כרם.
פעמים רבות אנו נשאלים לגבי מקום ספציפי אם הוא נכלל בשטח העיר או לא, או בלשון הילדים: "איפה מתחילה ירושלים". הגבולות המוניציפליים של העיר אכן מוזרים מעט, וברוב המקומות אינם קשורים לתוואי שטח שניתן לזהותו. בנוסף, קיימים בשטח השיפוט שני "חורים" – רמת-רחל ובית-זית – המוקפים על-ידי ירושלים, אך שייכים מוניציפלית למועצה האזורית מטה-יהודה. גם לירושלים ישנם שני "איים" במטה יהודה: הר שלמון – אזור חירבת סעדים, ואזור נוסף בין תל-צובה לבין מבשרת ציון.
ההרחבה האחרונה לגבול השיפוט של ירושלים הייתה בשנת 1993, כאשר התווספו לעיר האזורים: עמק הארזים (כולל רמת מוצא), חלקים מהר-חרת, והר שלמון. הרחבה זו הוסיפה לעיר 18 קמ"ר – שטחים שכיום נותרו פתוחים, אך על חלק מהם מתכננת העירייה בינוי (מצפה נפתוח), על חלק מהם מתוכננים פארקים מטרופוליניים, ועל חלק הייתה מתוכננת תכנית ספדי, שנדחתה.
ההרחבה המשמעותית ביותר לגבולות העיר הייתה לאחר מלחמת ששת-הימים, כאשר סופחו לירושלים 70 קמ"ר ובכך שולש שטחה. השטחים שסופחו כללו את העיר העתיקה, השכונות הערביות של מזרח ירושלים, והשטחים עליהם נבנו מאוחר יותר השכונות: רמות אשכול, הגבעה הצרפתית, גילה, רמות, פסגת זאב, נווה-יעקב, תלפיות-מזרח, רמת שלמה, וחומת שמואל (הר-חומה). בשטחים אלו מתגוררים כיום רוב תושבי העיר.
בשנות ה-60 סופח לירושלים בית-החולים הדסה בעין-כרם, ומעט שטחים נוספים, ברובם חקלאיים. כ-780 דונם סופחו לירושלים, וכ-450 דונם נגרעו ממנה, באזור עמק הארזים.
בשנות ה-50 הוצא קיבוץ רמת-רחל מתחום השיפוט העירוני, והפך למועצה מקומית, ולאחר מכן סופח למועצה האזורית מטה-יהודה. עיר גנים וקריית יובל סופחו לירושלים, וכך גם מורדות גבעת שאול, והכפר עין-כרם.
שטח השיפוט של ירושלים, וקו שביתת הנשק
מקורות: אנה חזן, גבולות השיפוט של ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1995 (עורך: אמנון רמון)
שנתון סטטיסטי לירושלים 2005/2006.
