מזה מספר שנים מצוי משק המים בישראל בשפל חמור, בשל רצף של שנות בצורת, עלייה חדה במספר הצרכנים ועלייה ברמת החיים בישראל.
בשנת 2007 נצרכו בירושלים 54,231 אלף מ"ק מים – 96% מהם לצריכה עירונית ו-4% לצריכה תעשייתית. צריכת המים העירונית כוללת בעיקר צריכה למגורים, לחינוך ולספורט, לגינון ציבורי ולבנייה.
בחינה של הצריכה העירונית למגורים לנפש מצביעה על כך שישנו קשר בין צריכת המים לנפש למעמד החברתי-כלכלי של אוכלוסיית היישוב – ככל שהמעמד גבוה יותר, כך צריכת המים לנפש גבוהה יותר.
בשנת 2007 נמדדה הצריכה העירונית למגורים לנפש הגבוהה ביותר בסביון-גני יהודה – 299 מטר מעוקב (מ"ק) לשנה. אחריה במדרג ממוקמות כפר שמריהו (237 מ"ק לנפש) ועומר (136 מ"ק לנפש). אחת הסיבות לכמות המים הגבוהה שנצרכה בישובים אלו היא הגינות הפרטיות השכיחות ביישובים אלו וכן קיומן של בריכות שחייה פרטיות הצורכות מים רבים. הצריכה הנמוכה ביותר לנפש נמדדה בישובים הערביים נחף (34 מ"ק), ערערה-בנגב (33 מ"ק), ובועיינה-נוג'ידאת (31 מ"ק).
בירושלים נמדדה כמות של 45 מ"ק לנפש לשנה. יישובים שדומים לירושלים בצריכת המים לנפש הם יישובים ערבים ברובם, דוגמת סחנין וחורפיש. בתל אביב ובחיפה נמדדה צריכה של 72 מ"ק ו-66 מ"ק בהתאמה. במרבית היישובים במטרופולין ירושלים נמדדה צריכה הגבוהה מזו שבירושלים. בהר אדר ובמבשרת ציון נמדדה צריכה גבוהה יחסית – 93 מ"ק ו-75 מ"ק, בהתאמה. בבית שמש (44 מ"ק) וביתר עלית (37 מ"ק) נמדדה צריכה נמוכה מזו שבירושלים.
חסכו במים, חבל על כל טיפה!
צריכת מים למגוריםבישובים נבחרים, 2007
מקור: הרשויות המקומיות בישראל 2007, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
