יוממות של מועסקים בערים מתייחסת לתושבים אשר עובדים מחוץ למקום מגוריהם. יוממות בולטת בעיקר בקרב תושבים של ערי לוויין, הסמוכות לערים הגדולות ולמרכזי תעסוקה ומשמשות את תושביהן כ-"ערי שינה". תושביהן של ערים מרכזיות (או ערים המרוחקות ממרכזי תעסוקה), לעומת זאת, בדרך כלל אינם מיוממים. מבין הערים הגדולות בישראל, ירושלים שנייה רק לאילת בשיעור המועסקים העובדים מחוץ לעיר, עם 11% מהמועסקים, העובדים מחוץ לעיר. גם בשאר הערים אשר משמשות כגלעינים לאזורי המטרופולין בישראל נרשם שיעור נמוך יחסית של מועסקים העובדים מחוץ לעיר, אך גבוה ביחס לירושלים – חיפה ובאר-שבע עם 31%, ותל-אביב עם 35%.
לעומת זאת, שיעור המועסקים היוממים בערים הסמוכות לתל-אביב ולחיפה גבוה משמעותית, ואף גבוה מזה של הערים הסמוכות לירושלים: בעוד שבקרב תושבי הערים הנחשבות סמוכות לירושלים, בית שמש (39% מהמועסקים הם יוממים) וביתר-עילית (43%) נרשם אחוז יוממים מתון (יש לציין כי לא קיים נתון למעלה אדומים או לישובים נוספים באזור ירושלים), בחלק ניכר מערי גוש דן ניתן לראות כי מרבית המועסקים המתגוררים בעיר הם יוממים – גבעתיים עם 79%, בת-ים עם 75%, רמת-גן (69%), חולון (68%) וראשון-לציון (60%). גם מרבית המועסקים המתגוררים במודיעין (73%), הנמצאת בין תל-אביב לירושלים, עובדים מחוץ לעיר.
מתוך 31,000 המועסקים המתגוררים בירושלים אך מועסקים מחוץ לעיר, כ-6,200 עבדו במחוז תל-אביב, כ-4,300 עבדו במחוז מרכז ו-3,300 עבדו ביישובי יהודה ושומרון. בכיוון ההפוך, כ-36,300 מועסקים מיישובי יהודה ושומרון מגיעים לעבוד בירושלים, כ-20,600 מועסקים מיישובי מחוז ירושלים הסמוכים לעיר הבירה ועוד 14,700 מועסקים ממחוז המרכז מגיעים לעבוד בעיר. בסך הכל, מבין המועסקים העובדים בירושלים כ-81,000 מגיעים אליה מיישובים אחרים.
