המחאה החברתית בישראל מתמקדת בצדק חברתי. בשיח המוחים ובשיח הפרשנים נעלם השלום. השלום אינו רלבנטי לעניין הצדק החברתי. משהו מוזר קורה לשלום ומשהו מוזר קורה לקשר בין צדק לשלום. המוחים נזהרים מלדבר על שלום שמא יזהו אותם עם השמאל ועם שוחרי השלום ובכך יאבדו את האשראי הציבורי שניתן להם. הצדק נתפס כמושג חברתי, השלום נתפס כמושג פוליטי. צדק נתפס כמושג מלכד ומאחד. השלום נתפס כמושג מפלג, מפצל ופוגע בלכידות. כל הרוצה בלכידות ייזהר בשלום. מדוע השלום נתפס כמפלג? מדוע נזהרים בשלום? מדוע השלום נתפס כערך פוליטי ולא כערך חברתי?
השלום נתפס כערך פוליטי בגלל המחלוקת בישראל באשר למחירו, אפשרות השגתו ומימושו. שלום שכרוך בפשרה טריטוריאלית הפך מאז יוני 1967 לשלום שמחירו יקר מידי. שלום שהיה ערך ואידיאל שאליו מייחלים וחותרים נעשה לא כדאי אם הוא כרוך בויתורים טריטוריאליים ועקירת יישובים. מאז יוני 1967 נוצרו ערכים חדשים: אידיאולוגיים, טריטוריאליים, ביטחוניים והתיישבותיים, שהפכו למוגנים מפני פשרה ומפני מיקוח בחלק ניכר של האוכלוסייה בישראל. אוכלוסייה זו מעדיפה את הערכים החדשים שנוצרו על פני השלום אם השגת שלום כרוכה במחיר ויתורם.
אולם מחיר השלום אינו הערך המפלג היחיד אלא גם אפשרות השגתו ומימושו. בעוד השטחים והיישובים הם ערכים ריאליים וממשיים השלום נתפס כערך וירטואלי. כישלון תהליך אוסלו הצביע על כך שהשלום הוא לא-וודאי ואולי גם לא ניתן להשיגו, שכן החסמים לשלום שמקורם בצד השני לא יאפשרו השגתו. כישלון תהליך אוסלו ובעיקר העימות האלים שבא בעקבותיו מזער את ערך השלום גם באותו חלק של האוכלוסייה שהיה מוכן לשלם את מחיר השלום ובלבד שיבטיח השגתו. ניצחון הימין בבחירות האחרונות הוא עדות לכך. הימין הצליח לשכנע חלק ניכר מהציבור שאין פרטנר לשלום והשמאל שוגה באשליות באשר להשגתו.
במציאות הישראלית אסור להפריד בין צדק לשלום. צדק ושלום חייבים להיות שלובים זה בזה, אין להפרידם, והם ערכים חברתיים ופוליטיים כאחד, כפי שספר תהילים, פרק פ"ה פסוק 11 מלמד: "חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו." צדק ללא שלום הוא לא צדק. ושלום ללא צדק הוא לא שלום. צדק שאין בו חסד ואמת ספק אם יתקיים. שלום ללא חסד ואמת ספק אם יתקיים. מדינה החותרת לצדק חברתי אסור לה להזניח את השלום ומדינה החותרת לשלום אסור לה להזניח את הצדק החברתי. צדק זה גם למנוע מלחמה וקרבנות מלחמה. צדק הוא גם להפוך כל אבן כדי לעשות שלום. צדק הוא גם להסתכל בלבן של העיניים של הצעירים המוחים ולומר עשינו את כל המאמץ האפשרי, לא רק כדי לקדם את השוויון הכלכלי והחברתי, אלא גם כדי לקדם את השלום, על מנת שאותם צעירים לא יצטרכו לשלם את מחיר המלחמה היכן שניתן למנע אותה בדרכי שלום. שלום גם עשוי לשפר את הכלכלה ולהקטין את עול הביטחון. שלום יוכל לפנות מקורות נוספים למימוש הצדק החברתי. הצעירים הקוראים לצדק חברתי מוטב שלא יזניחו את ערך השלום, שילמדו את הקשר בין צדק לשלום ויראו בשלום ערך חברתי ופוליטי.
